המדריכים והמורים החזירו את התלמידים לאקדמיה שמעתי כמה מורים מדווחים לדריק שאף אחד לא נפגע בצורה קשה, רק מרסיסים של דברים שעפו עליהם ראיתי גם את רון סוחב חזרה את לב לאקדמיה לפחות היא בידיים של מי שידאג לה.
אני ואדם ישבנו מחוץ למשרד של דריק בזמן שהוא ג'ון ואיאן חקרו את האישה המטורפת הזאת שתקפה אותנו.
"למה איאן חיפש אותך?", שאלתי את אדם כשהוא התהלך הלוך חזור במסדרון בעצבנות.
"הוא המדריך שלי", אדם אמר לפתע קמתי במהירות ממקומי נעמדתי מולו ומנעתי ממנו מלהמשיך להתהלך במסדרון, "אדם זה לא טוב".
"למה?", הוא שאל אבל אני לא הספקתי לענות לו, דלת המשרד נפתחה איאן וג'ון תפסו באישה בחוזקה היא הסתכלה עליי בחיוך מטורף.
"אני עוד אחזור בשבילך", היא צחקה בזמן שאיאן וג'ון הרחיקו אותה ממני.
"ליה אדם תיכנסו", דריק קרא לנו נכנסו למשרד שלו והתיישבנו על הכיסאות מולו.
"אני באמת מנסה להבין איך חשבתם שזה היה רעיון טוב לרוץ ישר לתוך הסכנה מבלי לחכות לנו?", דריק הניח אגרופו בחוזקה על השולחן והקפיץ את כולו, "אם היינו מחכים לכם היא הייתה בורחת".
"אני מעדיף שהיא תברח מאשר שהיא תפגע בך", על פניו של דרק היה מבט כועס שראיתי יותר מידי לאחרונה, "היא לא פגעה בי אדם שמר עלי", ניסיתי להרגיע את הרוחות אבל זה לא עזר.
"איך אמיליה קפצה על ההזדמנות הזאת, אני מבין אין לה רסן", דריק פנה אל אדם דיבר אליו כאילו לא הייתי בחדר.
"אבל אתה אדם זה לא מתאים לך ואתה לא מתנהג כמו עצמך לאחרונה להיפרד מנטלי להידרדר בלימודים לקפוץ לסכנות, התחלת את השנה טוב", דריק נזף בו.
"להיפרד מנטלי המעצבנת הזאת זה הדבר הכי טוב שהוא עשה בחיים שלו", מלמלתי אבל גם דריק וגם אדם שמעו אותי ונעצו בי מבט מופתע.
"אני מתחנן בפניך אל תיגרר אחרי השטויות של אמיליה", דריק המשיך בשלו וסימן לאדם לצאת מהחדר, אדם לא אמר מילה ויצא.
"היא אחראית למה שקרה גם עם הגדר?", שאלתי את דריק אבל זה היה ברור שזה לא היה הזמן לזה.
"לא עניינך", הוא אמר מבלי להביט בי.
"אני מזכירה לך שהיא הגיעה הנה כדי לפגוע בי אז נראה לי שזה כן העניין שלי", אמרתי אליו בכעס והוא ישר אליי את מבטו.
"היא באה הנה כדי לפגוע בכולנו בכל המשפחה שלנו מסתבר שיש קבוצה ששמו לעצם מטרה להיפטר מאתנו מכל מי שהכנפיים שלו גם לבנות וגם שחורות הם מפחדים מאתנו מפחדים שנביא חורבן עליהם אז אני מבקש ממך להפסיק עם השטויות ולהישאר בגבולות האקדמיה איפה שאני יכול להגן עלייך, זה היה מובן?".
*
ישבתי מחוץ לבניין אחרי השיחה עם דריק השמש החלה לעלות, זה היה לילה ארוך והדאגות שלי רק גדלו גם אבא שלי וגם אותה קבוצה ששמעו עלינו ורוצים לרדוף אותנו, אני לא יכולה להתמודד עם כל זה לבד.
ג'ון יצא מהבניין הוא ראה אותי יושבת מול הבניין ופסע לעברי, "הכול בסדר ג'ון?", שאלתי אותו כשהוא התיישב לידי בכבדות.
"אני צריך לספר לך משהו האישה הזאת שתקפה אתכם אני מכיר אותה", ג'ון לא הסתכל עלי אבל אני לא יכולתי להסיר מבטי ממנו.
"מאיפה אתה מכיר אותה?".
"היא למדה איתי כאן באקדמיה שאני הייתי תלמיד, האמת שהיא הייתה חברה טובה שלי ושל רון".
הוא אמר ואני נזכרתי איך הוא חנק אותה איך הוא עמד להרוג אותה רק כי ניסתה לפגוע בי הוא היה מוכן להרוג חברת ילדות שלו רק בשביל לשמור עליי.
שילבתי את ידי סביב הזרוע של ג'ון והנחתי את ראשי על כתפו.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
