החזקתי את החרב שלי והתקדמתי בשקט עם הכנפיים שלי פרוסות לצדדים דן התהלך מאחורי שהוא סוחב את לב בשתי ידיו.
היינו במרחק של כמה צעדים מקרחת היער כשדן קרא לעברי בקול, "ליה מאחורינו", שלושה שדים נעמדו בשורה מאחורי דן.
"זה בסדר אני מטפלת בזה קח אותה לקרחת היער", אמרתי לדן אבל הוא לא זז, "אני אסתדר דן לך", צעקתי עליו והוא התרחק.
שלושת השדים הסתובבו סביבי במהירות חתכו את גופי נפלתי על ברכי בכבדות תפסתי את החרב בידי ניסיתי לגרום להם להפסיק להסתובב אבל זה לא עזר הם המשיכו לתקוף אותי.
משב רוח מטורף העיף את השדים ממני ויד תפסה בי זה היה אדם הוא משך אותי מהאדמה נשענתי עליו והתקדמנו לקרחת היער.
"תודה אדם", אמרתי לו והוא חייך, "מתי שתצטרכי".
רוב המשתתפים היו כבר בקרחת היער כנראה שכולם הבינו שהכי חכם זה להתקבץ רון תלש אחד מנוצותיו וטיפל בלב.
דריק רץ לעברנו כשקלט אותנו, "את בסדר?", הוא שאל לחוץ, "דריק מה קורה כאן?", שאלתי אותו כשאני עוד נעזרת באדם לעמוד.
"משהו לא בסדר, מישהו התעסק עם השדים", דריק היה בלחץ בחיים לא ראיתי אותו ככה רון ניגש אליי והשיט לי את אחת מהנוצות שלו.
"אנחנו צריכים לעשות משהו לפני שיותר אנשים יפגעו", רון אמר לדריק.
העיניים של דריק הסתכלו לכל עבר וזיעה נטפה מהמצח שלו, "התקשרתי לבית הספר אמרתי להם שינתקו את המסכים אבל אנחנו לא יכולים לצאת מתחומי היער או לחזור לבית הספר השדים עלולים לחצות אחרינו את הגבולות שנקבעו להם".
נעצתי בחוזקה את הנוצה בחזה שלי עד שהיא התפוגגה הרמתי מבטי על האנשים סביב.
"דריק איפה ג'ון?", דריק שתק ואדם זז בחוסר נוחות, "ג'ון היה כאן לפני חצי שעה שהוא ראה שלא הגעת הוא נכנס ליער לחפש אותך", אדם אמר לי.
"אני הולכת לחפש אותו", לא חשבתי פעמיים ועמדתי לחזור לתוך היער דריק תפס בזרוע שלי בחוזקה.
"הוא יחזור הנה גם איאן אמיר ונטלי לא כאן ועוד מדריכים ותלמידים שכולנו דואגים להם אבל אם נצא כולנו להסתובב לחפש אחד את השני אנחנו רק נפגע יותר".
משכתי את היד שלי ממנו בכעס.
"אז מה אתה רוצה שאעשה שאשב כאן בשקט ואחכה בזמן שהם מסתובבים ביער ונפגעים בגללך, זאת אשמתך ניסינו לגרום לך לבטל את המשחקים האלה אבל אתה חושב שאתה חכם מכולנו, גן ילדים לא הייתי נותנת לך לנהל אני לא יכולה להפסיק לחשוב איזה חיים יכלו להיות לי אם לא היית מתערב לי בהם!".
התקדמתי אל עבר היער דריק לא העז לעצור אותי זה היה קשוח להתפרץ עליו ככה אבל הייתי חייבת להוציא את האמת ממני.
"אמיליה", אדם רץ אחרי, "אדם אל תנסה לעצור אותי בבקשה".
"אני בא אתך למצוא אותם", הוא אמר עמדנו להיכנס ליער אבל קבוצה התקרבה מולנו תפסתי חזק בסכין שלי הייתי בטוחה שזה עוד שדים אבל זה היה ג'ון יחד עם איאן ונטלי שהייתה מלא בשריטות כמו לב ונשענה על ג'ון כעס עצום התפרץ בי לראות אותה נוגעת בו ככה.
ג'ון ראה אותי הוא עזר לנטלי להישען על איאן ורץ אליי הוא חיבק אותי חזק ואני חיבקתי אותו אבן מטורפת ירדה לי מהלב.
"דאגתי לך", הוא אמר בין נשיקה לנשיקה, "גם אני בטירוף", אמרתי לו והצמדתי את שפתיי לשפתיו בחוזקה.
"ליה אני חייב לספר לך משהו אני חושב שזה אבא שלך אחראי למה שקורה כאן הלכתי לחפש אותך ונתקלתי בנטלי המשכנו להסתובב וראינו את איאן מישהו תקף אותו מישהו עם כנף אחת שחורה ואחת לבנה".
הלב שלי פעם בחוזקה הם נתקלו בו זה לא טוב בכלל השתחררתי מחיבוקו של ג'ון התרחקתי ממנו.
רצתי לכיוון היער אני חייבת לדבר אתו זה לא יכול להמשיך ככה.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasíaעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
