אבא שלי תפס בי בחוזקה ומשך אותי לאחד האולמות בקומת הכניסה, הוא זרק אותי בפראות על במת האולם.
רון ולב שכבו על הרצפה חסרי הכרה מדממים מפצעים שנרו מאקדח, "מה עשית להם?", שאלתי אותו בכעס.
"הם אלה שתקפו אותי ילדה שלי תקפו אותי בגללך את הבאת אותם הנה, אם הם ימות זה רק בגללך תמיד ידעתי שיש בך פוטנציאל להיות רוצחת אמתית שכירת החרב הפרטית שלי".
צמרמורות עברה בי נזכרתי בתקופה שהעברתי אתו, "אני לא רוצחת".
"את לא? אז מה קרה לשומרים ששמתי על אימא שלך וג'ולי?", הוא שאל בחיוך ואני הסתכלתי עליו בהפתעה.
"מה יש ילדה שלי את חושבת שאני לא יודע שאימא שלך וג'ולי מתחבאות בבית שלך?".
איאן נכנס לאולם כשהוא סוחב על כתפו את דריק חסר הכרה, איאן הניח את דריק לצדם של רון ולב.
"איאן חכם הוא יודע לא להפנות לי את הגב כמוך, היית צריכה לחזור אליי ילדה שלי", הוא תפס בי בחוזקה הרגשתי את האצבעות שלו לוחצות עליי חזק מרסקות את העצמות ביד שלי צעקתי בקול ללא שליטה.
ג'ון נכנס במהירות לאולם מסתכל על אבא שלי במבט כועס, התפללתי בלבי שג'ון יסתלק מכאן שיציל לפחות את עצמו אבל ידעתי שזה לא יקרה.
איאן התקדם לעברו אבל ג'ון שלף את האקדח מהמכנס שלו וירה באיאן פעמיים שנפל בפראות על הרצפה.
ג'ון התקרב לעברנו עם אקדח שלוף אבא שלי לא עזב את היד שלי וצחק בקול.
"הנה עוד מישהו שימות בגללך ולא סתם מישהו האהוב שלך", הוא לחש באוזן שלי וזרק אותי בחוזקה מהבמה נפלתי על הכיסאות שנשברו מעוצמת הפגיעה שלי בהם.
ירה נשמעה ועוד אחת אחריה.
ג'ון ירה בו אבל אבא שלי נשאר לעמוד וצחק, הוא תפס באקדח במהירות ושבר אותו כאילו היה מקל דק.
הוא תפס את ג'ון בגרון והרים אותו באוויר.
"לא נמאס לך לסבול בגלל הבת שלי? אתה מוכן למוות למענה אבל אי פעם שאלת את עצמך אם היא מוכנה למוות למענך?", הוא שאל את ג'ון בחיוך מבחיל.
פרשתי את הכנפיים שלי במהירות ורצתי אליהם ניסיתי להרחיק את אבא שלי מג'ון, הוא עזב את ג'ון והסתובב אליי במהירות שוב מעיף אותי רחוק.
גם אני וגם ג'ון ניסינו שוב ושוב לתקוף אותו אבל אבא שלי היה חזק מידי.
הוא תפס בגרון שלי בחוזקה הרגשתי שאני נחנקת ומאבדת הכרה נפלתי על רגליי אבא שלי פרש את הכנפיים שלו והסתובב אל ג'ון שתקף אותו.
ראיתי את הנוצות על הכנפיים של אבא שלי רועדות הוא הולך לתקוף את ג'ון שוב בפעם השלישית, הוא הולך להרוג אותו.
ניסיתי לקום הרגשתי את הגוף שלי צורח מכאב הסתכלתי בעיניים דומעות על ג'ון הוא היה באפיסת כוחות הוא עמד מול אבא שלי ולא זז רק הסתכל עליי.
"לא! בבקשה תפסיק", צרחתי אל עבר אבא שלי ניסיתי לקום להילחם אבל לא הצלחתי רק הסתכלתי על ג'ון מלאה בדמעות.
"אני אוהב אותך ליה", הוא אמר ועצם את עיניו.
הכנפיים של אבא שלי זזו לאחור ובמכה מהירה עפו קדימה ונוצות נזרקו אל עבר ג'ון.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
