קולות של דיבורים מהמטבח העירו אותי, הרמתי מבטי אל השעון בסלון השעה הייתה תשע בבוקר לפחות הצלחתי להירדם קצת.
קמתי בשקט לא להעיר את ג'ון ופסעתי אל עבר המטבח אימא שלי וג'ולי ישבו במטבח על כוס קפה ודיברו.
"מה קורה?", שאלתי אותן והן הסתכלו עליי בחיוך.
"הכנתי מלא אוכל תקראי לג'ון תישבו לאכול אתנו", אימא שלי אמרה ללא דאגות.
"האמת שאני צריכה ללכת לרופא", ג'ולי חייכה לאימא שלי ואני ניסיתי להבין מה עובר עליהן.
"אתן צוחקות נכון? איפה טים?", שאלתי אימא שלי בדאגה והיא צחקה, "בעבודה, ליה הכול בסדר?".
"לא הכול לא בסדר רק לפני כמה שעות הייתן במחסן המסריח הזה ועכשיו אתן מתנהגות כאילו כלום לא קרה הסכנה לא חלפה מישהו בוודאי כבר הודיע לאבא שלי שאתן לא שם", אמרתי להן בכעס.
אימא שלי הסתכלה עליי במבט מופתע, "אבא שלך?".
"אימא יש לי הרבה לספר לך אבל בבקשה קודם תתקשרי לטים שיבוא הנה תגידי לו שהתגעגעת שמלא זמן לא ראית אותו או משהו כזה וג'ולי אנחנו נזמין לך רופא לכאן אל תצאי החוצה".
אימא שלי יצאה לטלפן לטים והבאתי לג'ולי את המחשב הנייד שלי שתחפש ותבחר לעצמה רופא פרטי שמגיע עד לבית.
אימא שלי חזרה למטבח, ג'ולי לקחה את המחשב והלכה לחדר שלי.
התיישבתי מול אימא שלי וסיפרתי לה הכול את האמת על המוסד לעבריינים צעירים על ג'ון ודריק ואיאן על איך פגשתי את אבא שלי ושהוא הסיבה לחטיפה שלה ושל ג'ולי שהוא הסיבה למה שאני ולכנפיים שלי.
"אימא את בסדר?", שאלתי אותה אבל רק מלהסתכל עליה היה אפשר לראות ששום דבר לא בסדר, שאלה לא החיים שהיא קיוותה בשבילי.
"אני צריכה לשכב לנוח קצת", היא אמרה ויצאה מהמטבח לא עצרתי אותה.
"את בסדר?", ג'ון נכנס למטבח והתיישב על הכיסא לידי, "שמעת את זה?", שאלתי והוא הנהן לחיוב.
"אני חושבת שתצטרך למחוק לה את הזיכרון", אמרתי מבלי לחשוב פעמיים אני מעדיפה לשקר לה כל החיים על מי שאני באמת מאשר לראות את המבט המאוכזב שלה.
"אעשה את זה לפני שנלך", הוא אמר ואני ישרתי מבטי אליו, "נלך לאן?".
"חזרה לאקדמיה", הוא אמר.
"ג'ון על מה אתה מדבר אני לא מתכוונת ללכת לשום מקום", היה לי מספיק הרפתקאות מטורפות.
"ליה שלי אנחנו לא יכולים להישאר כאן יש מלחמה שם בחוץ אבא שלך כבר הרס את מסדר הכנפיים מי יודע מה הצעד הבא שלו אנחנו חייבים לעזור לאחים שלך אנחנו חייבים להגיע לאיאן לספר לו את האמת".
ג'ון הדהים אותי מה אכפת לו מהאחים שלי? מהאקדמיה?
"אנחנו ברחנו מהאבא הפסיכופת שלי חיפשנו וחילצנו את אימא שלי אתה חטפת כדור שוב וזה רק השבועות האחרונים החיים שלנו הם בעיה אחת ארוכה שלא תיפטר, אבל אם יש דבר אחד בטוח זה שמגיע לנו לנוח ואני צריכה להישאר כאן להגן על המשפחה שלי".
ג'ון קם מהכיסא שלו בכעס, "אז תצטרכי להישאר כאן לבד", הוא אמר ויצא מהטבח.
מה עובר על כולם היום?
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
