פסעתי לבדי בתוך היער רוח קרה נשבה מהים, הלכתי לנקודה בה ראיתי את אבא שלי בפעם האחרונה הוא אמר לי לחזור לכאן אם משהו ישתבש.
חיפשתי אותו במשך כל הלילה ולא מצאתי חשבתי להתייאש לוותר ואולי פשוט לקחת את ג'ון לבחור מכאן ולקוות שאבא שלי ישכח מאתנו אבל בדיוק עם אותה המחשבה רעש נשמע מאחורי.
"חיפשת אותי ילדה שלי?", הוא עמד שם עצום בגודלו עם הכנפיים פרוסות לרווחה.
"כן אני רוצה שתגיד לי מה התכנית שלך מה אתה צריך ממני שאני אוכל לבצע את זה וללכת מכאן".
הוא חייך חיוך לא מובן, "לאן את ממהרת לברוח?".
שתקתי הרגשתי מאוימת ממנו אין טעם לשתף אותו.
"אני לא יכול לספר לך מה התכנית שלי אני לא סומך עלייך ילדה שלי אחרי שחיסלת את כל השדים הקטנים ששלחתי לשחק אתכם", הוא לא ניסה אפילו להסתיר את העובדה שהוא אחראי למה שקרה עם השדים.
"אתה הבטחת לי שאם אעזור לך אף אחד לא יפגע", כעסתי עליו אבל הוא רק צחק.
"ואת הבטחת שתעזרי לי ואפילו עם הלחש לא התקדמת, מצאת לי כבר את האבן?".
הוא הסתכל עליי במבט מנצח כאילו עקב אחרי וידע בדיוק מה קורה באקדמיה כנראה שאיאן דאג לספר לו הכול, "לא מצאתי אותה".
"אני מציע לך ילדה שלי להתחיל ולמהר את יודעת מה נמצא על הכף נכון?".
*
לא בזבזתי זמן יקר הוא צודק רק אעשה מה שהוא ביקש וככה הוא יעזוב אותי בשקט נכנסתי חזרה לאקדמיה ופסעתי הישר אל המשרד של דריק.
האבן שאבא שלי ביקש ממני אמורה להיות כאן, ניגשתי במהירות אל הארון מאחורי השולחן שלו שברתי את המנעול בכוח ופתחתי את הארון.
היא הייתה שם, אבן קטנה בגווני כחול הכנסתי את האבן הקטנה לכיס סגרתי את הארון ויצאתי במהירות מהמשרד.
זה היה פשוט משחשבתי פסעתי במהירות אל עבר היציאה אבל לפתע הדלת נפתחה נעצרתי במקומי.
דריק הסתכל עליי בהפתעה, "אמיליה מה את עושה כאן?", הוא שאל בעייפות אבל אותי עניין מה הוא עושה כאן באמצע הלילה.
"חיפשתי אותך אני צריכה לדבר אתך על משהו חשוב", אמרתי לו והתפללתי שהוא יקנה את זה הוא שילב ידיו וניפח את החזה שלו.
"משהו כל כך חשוב שאת חייבת לדבר איתי באמצע הלילה?".
לא היה לי איך להתחמק מזה עד שצעקה מחרישת אוזניים נשמעה מהקומה שמתחת לאדמה זה היה מבהיל בטירוף כמו מסרט אימה.
"מה זה היה?", שאלתי את דריק, "אני אלך לבדוק תישארי כאן", הוא פרש בחוזקה את כנפיו ופנה אל עבר הקומה מתחת.
תהייתי לעצמי אם הוא באמת מצפה ממני בשלב הזה להקשיב לו? כמובן שלא ..
פסעתי אחריו במהירות ירדתי במדרגות לקומה התחתונה המנורות הבהבו דריק עמד והסתכל על משהו ברצפה התקרבתי קרוב יותר עד שראיתי אותה.
האישה שתקפה אותי ואת אדם באותו ערב של המסיבה.
"לעזאזל", היא שכבה בתוך שלולית דם ללא רוח חיים מישהו רצח אותה באכזריות.
"אמיליה היה כאן עוד מישהו?", דריק הרים את מבטו אליי אבל אני הסתכלתי על אותה אישה, לא רחוק ממנה התגלגלה סגריה על הרצפה סגריה שנראתה לי מוכרת מידי.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
