פתחתי את עיניי לאט שכבתי על המיטה במרפאה כשדריק עומד לצד המיטה שלוב ידיים ועם מבט כועס.
"אני מבין שאת ממש אוהבת לבלות כאן במרפאה אם זרקת את עצמך מהגג", הבזקים חזרו למוחי אותה הרגשה של ידיים דוחפות אותי לפתע.
"דחפו אותי".
"מי?", דריק שאל בהפתעה כאילו לא האמין לי.
"ג'ון התעורר?", עוד הייתי מעורפלת הראש שלי פעם באכזריות הרצפה הסתובבה כשניסיתי לעמוד עלייה.
"כן הוא עכשיו בבדיקות אבל את צריכה לנוח ולהתנקות את מלאה בדם", הייתי מופתעת לשמוע והתקדמתי בזהירות אל עבר המראה בחדר, עד שנפטרתי מהסימנים על הצוואר שבילים של דם שכבר התייבש ניצבו על פני מהמכה.
"אני נשבעת לך דריק מישהו דחף אותי בכוונה ובפראות אבל אני לא ראיתי מי זה", אני לא יכולה לשכוח את הידיים על הגב שלי.
"אני עכשיו אגש לברר את זה אבל אני מתחנן תתנקי ותנוחי הכי חשוב שתבריאי", דריק יצא מהחדר אבל אני די בטוחה שהוא כבר הבין לבד שאני לא אעשה את זה ולא אניח לדברים להיפתר מעצמם.
ניגשתי במהירות לחדר של ג'ון הוא ישב על המיטה כשהוא מחובר לכל מיני מכשירים הוא הסתכל עליי ניתק את המכשירים ממנו וניגש אליי בדאגה.
"אל תגידי לי שאני עשיתי לך את זה", קולו התחנן לשמוע שלא הוא זה שפגע בי.
"זה לא אתה", ג'ון משך אותי קרוב אליו ומעך אותי בין זרועותיו כשאני עוד מלוכלכת מהדם והאדמה שנפלתי עליה.
"מי עשה לך את זה? אני אהרוג אותו".
*
שכבנו על המיטה במרפאה מחובקים ומסריחים אבל זה לא הזיז לי העיקר שהוא התעורר העדפתי שלא לספר לו שהוא חנק אותי כשסבל מהזיות ולא על אדם שנישק אותי.
"אני רק דבר אחד לא מבין מה עשית על הגג?", ג'ון שאל ואני לא ידעתי מה להגיד לו, "סתם ישבתי שם לחשוב", גמגמתי.
ג'ון הסתכל עליי במבט מוזר, "את משקרת אני המדריך שלך אני מכיר אותך, אנחנו מחוברים, איפה באמת היית? מה קרה ליה? את יודעת שאת יכולה לספר לי הכול".
התנתקתי מהחיבוק של ג'ון וקמתי מהמיטה בכעס מטורף שהציף אותי.
"מחוברים? אתה מכיר אותי? אתה צחוק נכון? מאז שהגענו לכאן הקשר הזה, הפיזי והנפשי הכול נחלש אין לך מושג כמה אני מתגעגעת לתקופה שזה היה אתה ואני ועכשיו הכול חסום כאילו המקום הזה שם בנינו מיליון חומות אתה לא מרגיש את זה?", דמעות איימו לפרוץ מעייני.
"שום דבר לא ישים בנינו חומות", ג'ון ניסה להתקרב אליי אבל דחיתי אותו.
"אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרתי לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו.
"בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה!", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש.
"על מה אתה מדבר?".
"את זוכרת את הפעם הראשונה שנפגשנו ואני לא מדבר על היום שבאתי לאסוף אותך מהמעצר אני מדבר על אותו יום שבאתי לאסוף את אדם ונתקלתי בך במסיבה .. ליה באותו הלילה אני לא התכוונתי בכלל למחוק לך את הזיכרון כל מה שקרה זה שאדם נעלם וזה מה שרציתי שתיזכרי אבל אז הלכת הביתה ואני עקבתי אחרייך ומסתבר שלא רק אני".
גופו של ג'ון נמתח כשנשם עמוק, הוא לא הביט בי.
"מישהו מבוגר ומסריח מאלכוהול עקב אחרייך אותו לילה הוא תפס אותך באמצע הרחוב וניסה לגעת בך ואת לא רצית אז הרגתי אותו ולקחתי לך כל זיכרון מהקיץ ההוא ובגלל שהרגתי בן אדם, מלאך ירד ארצה והעניש אותי על זה".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
