תלמידים ומדריכים רבים חיכו בתורים להעלות לאחת מהזירות, בזירה אחת בני המלאכים עם הכנפיים הלבנות נלחמו בניהם בוחרים את החזקים והמנצחים נרשמים על הלוח.
בזירה שניה בני השדים נלחמים בניהם, בזירה השלישית מדריכים של בני המלאכים, ובזירה הרביעית מדריכים של בני השדים.
הקרבות נמשכו כל הבוקר ולא נראה שהם עמדו להסתיים בקרוב ישבתי על המדרגות מול הזירה הרביעית.
ג'ון היה בקרב השני שלו כבר, הוא עמד בלי חולצה ועם הכנפיים השחורות שלו פרוסות לצדדים הוא העיף את המדריך לקצה השני של הזירה בקלות, זה לא היה כוחות, ג'ון היה חזק.
"אמיליה", אחת התלמידות ניגשה אליי השבה את תשומת לבי מג'ון, "המנהל מחפש אותך", קמתי מהמדרגות והתקדמתי לכיוון הבמה המרכזית דריק עמד שם מול נטלי ואמיר.
"קראת לי?", שאלתי את דריק מתעלמת לחלוטין מנטלי באופן מופגן, "כן אני רוצה שגם אתם תעלו לזירה".
"מול מי בדיוק?", נטלי שאלה את דריק.
"אחד מול השני אני רוצה גם אתכם בתחרות, זה נכון שנבחרים מכל קבוצה שלושה מהטובים והחזקים ביותר ובגלל שאתם כבר שלושה כולם תשתתפו בהמשך אבל אני לא רוצה שזה יראה כאילו לא התאמצתם בשביל זה, אז אמיר אתה עולה עכשיו לזירה מול נטלי ומי שינצח יעלה מול אמיליה זה הכול שתי קרבות".
דריק לא וויתר לנו כולם התקבצו מול הזירה עלייה נלחמו נטלי ואמיר לאף אחד לא היה אכפת משני הסתומים האלה הם רק רצו לראות את הכנפיים שלהם בפעולה.
ג'ון ירד מהזירה שלו אחרי שניצח בקרב השלישי שלו להיום ועלה לראש הטבלה מבין המדריכים של בני השדים.
"למה הם על הזירה?", הוא שאל בזמן שחיבק אותי מאחור הוא היה ללא חולצה הזיע ומלא בחבלות אבל זה לא הפריע לי.
"דריק התעקש שגם אנחנו נשתתף ביום הראשון אני עולה מול המנצח", הסברתי לו בזמן שהנחתי את ידי על ידו הידקתי את אחיזתו בי.
"מול אמיר את מתכוונת", ג'ון אמר בקול מלווה בצחוק אחרי שאמיר הפיל את נטלי על התחת.
"אני חושבת שדריק עשה את זה בכוונה הוא ידע שנטלי תפסיד לאמיר וככה היא לא תצטרך להילחם בי, כי אם הוא היה מכניס אותי לזירה מולה זה היה קרב עד המוות".
אני לעולם לא אסלח לנטלי אחרי כל מה שהיא עשתה לי, אמיר הפיל אותה פעם נוספת וניצח בקרב.
"תורי", אמרתי לג'ון הוא שחרר את האחיזה שלו בי נישק אותי נשיקה קצרה ואיחל לי בהצלחה.
נטלי ירדה מהזירה ואני עליתי במקומה הורדתי מעלי את הז'קט ונשארתי בחזית ספורט כדי לאפשר לכנפיים שלי לצאת בצורה חלקה.
פרשתי את הכנפיים שלי בחוזקה, הן היו גדולות יותר ועבות יותר משל אמיר ונטלי אבל לא יותר גדולות משל דריק.
יותר תלמידים ומדריכים נאספו סביב הזירה שלנו.
"אני לא מתכוון לרחם עלייך בדיוק כמו שלא ריחמתי על נטלי", אמיר זרק לעברי מקצה הזירה.
"לא ביקשתי שתרחם עליי אח קטן".
אמיר רץ לעברי במהירות רגע לפני שהוא פגע בי התכופפתי ונתקלתי בכוונה ברגליו והוא מעד ונפל עם פניו על הרצפה התיישרתי וצחוק קטן פרץ ממני.
אמיר היה עצבני הוא קם מהרצפה אבל לפני שהוא הספיק להתיישר נתתי לו מכה עם כנפיי והוא נתקע בחבלים.
מבטו היה מלא בכעס כלפיי הוא פרש את כנפיו ורץ לעברי הוא תפס ברגלי והעיף אותי לצד הזירה נשארתי על הרצפה עד שהוא התקרב לעברי בעטתי ברגליו כשהוא לא שם לב והוא נפל על ברכיו.
קמתי במהירות כיווצתי את אגרופי פגעתי בו והוא נפל על הרצפה.
הזמן עבר ניצחתי בקרב הזה בקלות הרגשתי מעולה, האולם כולו מחא לי כפיים והאדרנלין השתלט עליי.
הרגשתי חזקה אבל לא חזקה מספיק בשביל לעמוד מול דריק או ג'ון ובטח שלא מול אבא שלי.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
