ישבתי על המיטה של ג'ון חשבתי על אתמול בלילה למה אבא שלי רוצה שאהיה בגמר היום? הוא רוצה לבדוק עד כמה אני חזקה? כי אני לא חזקה.
דריק איאן ג'ון אם אתמודד מול אחד מהם לא אשרוד אפילו את הקרב הראשון.
"לחוצה לקראת הגמר הערב?", ג'ון שאל אבל הקשבתי לו בחצי אוזן, "מה?".
"הכול בסדר ליה?", הוא שאל כשהתיישב על ברכיו מולי ידיו טיילו על רגליי עד לטוסיק שלי תפסו בו ומשכו אותי צמוד אליו הוא הרים את המבט עם העיניים הירוקות והיפות שלו אל עיניי.
מה יקרה אם אבא שלי יגיע הערב וג'ון ינסה להגן עליי? עוד פעם אחת שאבא שלי יצליח לתקוף את ג'ון עם כנפיו ואני עלולה לאבד אותו באמת.
"ליה שלי מה יש?", הוא שאל מנער אותי ממחשבותיי, תרתי משמע.
"הכול בסדר אני פשוט רוצה שתדע שלא משנה מה יקרה אני אוהבת אותך ג'ון גם אחרי כל מה שעברנו אני תמיד אוהבת אותך".
הנחתי את ידי על פניו רציתי להרגיש את החום שלו כל כך דאגתי אבל ג'ון חייך בנחת.
"בזכות כל מה שעברנו אני רק אוהב אותך יותר ויותר ליה שלי אני רק מחכה להזדמנות להעניק לך את החיים שמגיעים לך ולחיות רק שנינו".
ג'ון הצמיד את שפתיו לשפתיי, נשקתי אותו נשיקה עמוקה וכואבת, אני אוהבת אותו כל כך שזה כואב לי בכול הגוף.
*
צעדתי אל עבר היער כשהשמש החלה לשקוע ולפני שהתחרות האחרונה תתחיל אבא שלי כבר עמד שם שלוב ידיים ועם חיוך.
"ילדה שלי כמה אני שמח לראות אותך יש לי הרבה לספר לך על מה הולך לקרות הלילה ואיך את הולכת לעזור לי להרוס את האקדמיה המחורבנת הזאת ואחריה צפוי לנו עוד עתיד מזהיר", הוא אמר בחיוך ערמומי.
"לא! אתה הבטחת לי שכאן זה יעצור שאם אעשה מה שאתה מבקש אתה לא תפגע במי שאני אוהבת ואני אעשה הכול לשמור עליהם גם במחיר של להרוס את האקדמיה אבל אני לא מתכוונת לבוא אתך אחר כך", אמרתי לו בכעס.
"את בטוחה בזה ילדה שלי כי אני צריך אותך לצדי שתעזרי לי", הוא אמר והתקדם לעברי.
"לעזור לך במה?", שאלתי בחשש מטורף.
"אני צריך שתעזרי לי לשמור עליה שלא יקרה לה חס וחלילה משהו", הוא הושיט לי תמונה מקופלת לשניים הוא פרש את כנפיו העצומות בגודלן.
"אני יודע שתעשי את הדבר הנכון", הוא הכה בחוזקה באדמה ועף.
פתחתי את התמונה לאט לא האמנתי למראה עיניי נפלתי על ברכיי ודמעות יצאו ללא שליטה, בתמונה הופיעה אימא שלי מחוזקת מאחורי סורגים.
הוא מחזיק באימא שלי?!? קמתי בחוסר ברירה הכנסתי את התמונה לכיס והתקדמתי לכיוון האקדמיה ניסיתי להסתיר את הדמעות שלי כמה שאפשר כנראה שככה הוא מפעיל גם את איאן.
פניתי לכיוון החדר של ג'ון אבל הוא לא היה שם הוצאתי את התמונה מהכיס התיישבתי בשולחן העבודה של ג'ון לקחתי את אחד העטים והתחלתי לרשום על גב התמונה.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
