הרגשתי נורא לא יצאתי מהחדר שלי למרות שאבא שלי דרש מאתנו כל בוקר לרדת ולעבור על הדברים שצריך לעשות.
הופתעתי מכך שהוא וויתר לי על שנשארתי בחדר כל היום, לא רציתי לצאת מהמיטה כל הגוף שלי כאב מהמחשבה שאני מנותקת מג'ון שאיבדתי את טבעת האירוסים שלי וכנראה לא אראה את ג'ון יותר.
השעה הייתה כבר אחרי צהריים דפיקה נשמעה על הדלת שלי זה היה איאן, "אבא מתעקש שתבואי לאכול משהו היית בחדר כל היום".
"אין לי חשק", אמרתי לו בכעס איאן נכנס לחדר התיישב על המיטה שלי הוא סימן לי להיות בשקט בזמן שהוא מוציא מהכיס שלו טבעת זאת הייתה הטבעת שלי קפצתי ממקומי לעברו בשמחה.
"איך?", שאלתי אותו בשקט והוא פשוט נתן לי אותה.
"קדימה בואי לאכול", הוא אמר ויצא מהחדר הרמתי את המזרן והנחתי את הטבעת ליד השרשרת עדיף שלא לענוד אותה כרגע.
ירדתי בחוסר חשק למטבח ישבנו שם לאכול זה היה רחוק מארוחה משפחתית לא האמנתי שאי פעם אתגעגע לארוחות המשפחתיות של דריק.
אבא שלי לא היה איש של שיחות עמוקות או איך עבר היום הדבר היחידי שדיברנו עליו היה המעבר מחר אחרי שלושה שבועות בבניין הנטוש הזה הגיע הזמן להמשיך הלאה אנחנו נתקרב אל מסדר הכנפיים אני מקווה שאחרי שנסיים שם אבא שלי כבר לא יצטרך את עזרתנו.
קמתי מהכיסא שלי לא הייתי רעבה במיוחד רק רציתי לארוז למחר את התיק שלי ולעוף מכאן ארזתי הכול לתיק גב קטן כמה בגדים מברשת שיער ואת השרשרת והטבעת הנחתי בתוך שקית בד קטנה והנחתי אותה בכיס המכנס שלי ליתר ביטחון.
להירדם לא היה בשבילי בעיה רק רציתי לנוח ולהפסיק לחשוב על הכול נרדמתי במהירות אבל רעש נוראי העיר אותי בבהלה באמצע הלילה.
הסתכלתי על השעון השעה הייתה שלוש בלילה איאן התפרץ לחדר שלי לפתע.
"התיק שלך מוכן?", הוא שאל בלחץ, "כן", אמרתי לו וקמתי במהירות לקחת את התיק, איאן תפס בידי ורצנו למטה במהירות.
"איאן קרה משהו?", ניסיתי לשאול אותו כשאנחנו רצים החוצה מהבניין כששוב נשמע קול פיצוץ נוראי.
איאן רץ לאחת המכוניות ברחוב הוא פתח את הדלת הקדמית לצד הנהג ודחף אותי פנימה, במושב הנהג ישב מישהו שלא הכרתי.
"המכונית הזאת תיקח אותך לנקודת הבאה שלנו, אני ואבא נצטרף יותר מאוחר", הוא בא לסגור את הדלת אבל הנחתי את ידי ומנעתי ממנה להיסגר.
"איאן מה קורה כאן?", שאלתי אותו לפני שהוא הספיק להתחמק, הוא היה לחוץ.
"החברים שלך מהאקדמיה, הם באו לחלץ אותך".
עזבתי את הדלת בהפתעה ואיאן סגר אותה הם באמת כאן אני לא מבינה למה הם באו? ביקשתי מג'ון בפתק שהשארתי לו שלא יבוא אחריי שייתן לי לטפל בדברים לבד.
נסענו כמה דקות עד שפתאום המכונית נעצרה בחוזקה ואני עפתי קדימה לשמשה חטפתי מכה רצינית בראש הרגשתי דם נוזל על פני, הייתי מסוחררת כל כך.
הדלת של המכונית נתלשה מציריה הרגשתי ידיים מושכות אותי החוצה מהמכונית ומשכיבות אותי על המדרכה.
אצבעות מחוספסות ליטפו את פני, "ליה שלי".
ניסיתי לפקס את מבטי, "ג'ון?".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
