חלק 65 - מצטערת

1.1K 73 13
                                    

היינו באוטו במגרש החנייה מסביב הכול היה חשוך, גשם חזק דפק על האוטו.

היינו במושב האחורי, ישבתי מעל ג'ון בפיסוק רגליים בזמן שהוא מנשק את צווארי ומעביר את הידיים שלו על הגוף שלי כשאני עוד ערומה ומתנשפת.

ניסיתי לקום אבל ג'ון הצמיד את הגוף שלי אל גופו הערום בחוזקה כאילו התחנן להרגיש עוד מחום גופי.

הקור של החורף העביר בי צמרמורת ג'ון שלח יד אל הז'קט שלו והגיש לי אותו.

לבשתי את הז'קט אבל לא סגרתי אותו העדפתי גם אני להישאר צמודה אל הגוף של ג'ון גם אם רק לרגע קטן.

ג'ון כרך את ידיו סביב מותני והניח את ראשו בשקע צווארי הוא היה נראה כמו ילד קטן ופגוע שמחפש חמלה, אני יודעת שאני זאת שפגעתי בו שוב ושוב, "ג'ון אני ..".

התחלתי להגיד אבל ג'ון הצמיד אותי אליו חזק ועצר אותי, "אל תגידי את מה שאני לא רוצה לשמוע", הוא אמר לתוך צווארי נשימותיו דגדגו את עורי.

"רק רציתי להגיד שאני מצטערת על הכול", אמרתי וג'ון הרים את מבטו הסתכל עליי בעיניים הירוקות שלו שיכלו להפנט כל אחת, "גם אני מצטער".

אני לא יודעת מה יהיה עם אימא שלי אבל אני יודעת שאני לא רוצה לאבד גם את ג'ון.

ישנו במושב האחורי מחובקים במשך כל הלילה, הגשם נרגע קצת כשהשמש יצאה בבוקר.

ג'ון הלך להביא לנו קפה ומשם נסענו לאזור שראה בזיכרונות של השוטר.

היינו מאחורי מפעל ישן ולא רחוק מבית הקפה, ישבנו באוטו במשך שעות צפינו מהצד על כל מי שעבר ליד המפעל הישן הזה.

"זה הוא", ג'ון הצביע על אחד הפועלים הוא היה גבוה ושרירי עם קעקועים וקרחת, הוא נראה בדיוק כמו הטיפוס שמתקשרים אליו אם רוצים לחטוף מישהו.

"מה אתה מציע?".

*

ישבתי במגרש החניה על המכונית של אותו בן אדם ששיתף פעולה עם אבא שלי, מגרש החניה היה ריק רק פנסי רחוב האירו מעלינו.

אותו אחד התקרב לעבר המכונית שלו בחיוך מרוח על פניו כשראה אותי יושבת על המכונית.

"שלום פרח מחפשת לבלות?", הוא שאל בחיוך מבחיל.

"אני לא .. אבל הוא כן", הצבעתי אל מאחורי אותו איש והוא הסתובב ונבהל מג'ון שעמד מאחוריו עם הכנפיים פרושות לצדדים.

"אני לא מחפש צרות אני רק עשיתי מה שאיאן ביקש ממני", הוא אמר מפוחד כולו ואני הייתי בשוק.

"מאיפה אתה מכיר את איאן?", קמתי מהמכונית והתקדמתי אל עבר אותו אחד אבל הוא שתק פחד לענות, ג'ון לקח צעד לעברו והוא נבהל.

"גדלתי יחד עם איאן והוא ביקש ממני לעשות לו טובה אבל לא רציתי להסתבך במשהו כזה אתם חייבים להאמין לי", הוא אמר בפחד.

"אני לא מבינה אם לקחת את אימא שלי זה אומר שאתה גם יודע איפה אימא של איאן אני לא מבינה למה שאיאן יוותר על הזדמנות כזאת?", הרהרתי בקול אבל אותו איש צחק.

"אימא של איאן? אימא של איאן מתה לפני הרבה שנים".

שייך לי - בני הנפילים 2Where stories live. Discover now