זה היה היום השני של המשחקים.
לב דן ובר נבחרו לייצג את בני המלאכים במשחקים שלושתם היו פעם חברים טובים עכשיו הם לא מדברים אחד עם השנייה יהיה מעניין לראות אותם משחקים יחד.
בקבוצה של בני השדים אדם נבחר יחד עם בן ובת אחרים משכבה אחרת.
בקבוצת המדריכים של בני המלאכים גם רון וגם קים הצליחו להגיע יחד עם מדריכה שלא הכרתי.
ובקבוצה של המדריכים של בני השדים היה כמובן ג'ון יחד עם שני מדריכות.
בקבוצה החדשה שנוספה בשביל המשפחה שלנו אני נטלי ואמיר ייצגנו את התלמידים איאן את המדריכים ודריק חבר אליו.
"את זוכרת את הלחש שלימדתי אותך הבוקר נכון?", ג'ון שאל אותי כשהיינו בדרך לתחרות של היום השני, דריק אמר שהתחרות תתחיל כשהשמש תשקע ועל כל המתמודדים להיות בשער האחורי.
"כן אני זוכרת".
"אני גאה בך על אתמול הפלת את אמיר מבלי להתאמץ בכלל", ג'ון שילב את אצבעותיו בידי כשהלכנו זה לצד זו לכיוון השער האחורי.
"אתה יודע שזה בזכותך אתה אימנת אותי וחיזקת אותי כל הזמן הזה שלא היינו כאן אני שמחה שאתה המדריך שלי שמחה שאתה שלי".
חייכתי אליו והוא נעצר על המדרכה משך אותי אליו לנשיקה.
"אני לא רוצה להפריע לרגע הרומנטי שלכם אבל אני צריך אתכם רגע", רון נעמד מולנו שלוב ידיים הוא ירד מהשביל לכיוון העצים.
ג'ון תפס חזק בידי והתקדמנו אחריו עד שהגענו אל לב, "הכול בסדר?", ג'ון שאל מנסה להבין כמוני למה לב נראית לחוצה.
"אתם יודעים שיש לי יכולת אני יכולה לראות דברים להרגיש הילות ומקומות וכרגע יש לי הרגשה ממש רעה לגבי התחרות הערב", היא אמרה בלחץ.
"את בטוחה בעצמך או שזה לחץ מהתחרות עצמה?", ג'ון שאל ולב התעצבנה עליו, "אני יודעת להבדיל בין הלחץ שלי לבין היכולת שלי".
"שנדבר עם דריק ננסה לגרום לו לבטל את התחרות הערב?", רון שאל את ג'ון אבל אני התערבתי, "לא הצלחנו לגרום לו לבטל את כל המשחקים אין מצב שהוא יוותר על התחרות".
"התחרות לא פשוטה הערב ההיתרון היחיד הוא שבאיזה שהוא שלב כולנו יחד נשתתף אז בוא נסכם שאם משהו קורה או מישהו נפצע מגיעים ישר לקרחת היער כולם יודעים איך להגיע לשם?", ג'ון שאל וכולם נענו בחיוב.
התקדמנו לעבר השער האחורי יחד עם כל בית הספר לצד השער הוצבה במה גדולה ולצד הבמה הופיע מסך גדול מחולק לארבעה קטעים כל אחד מקרין חלק אחר מהיער.
דריק כבר היה שם סימן לכל המשתתפים לעלות לבמה, לב נעמדה לצדם של בר ודן, רון נעמד בקבוצה שלו.
נישקתי את ג'ון לפני שעלינו לבמה הוא נעמד עם המדריכות שבקבוצה אתו ואני נעמדתי לצדם של אמיר ונטלי.
דריק נעמד מול המיקרופון וקרא לסדר, "תלמידים מדריכים ומורים יקרים ברוכים הבאים ליום השני של התחרויות", דריק קרא ושאגות של התלהבות פרצו.
"תסתכלו טוב טוב על מי שעל הבמה הזאת אלה האנשים שמייצגים אתכם במשחקים, המשחק הערב הוא משחק מפחיד במיוחד ביער מאחורינו שחררנו כ 250 שדים כל אחד כאן על הבמה יקבל חרב מיוחדת להתמודד מולם".
דריק הצביעה הצידה קרוב לשער על שולחן הוצבו חרבות רבות דומות לחרב בה הרגתי שנה שעברה את שד החלומות רק שהחרבות האלה היו קטנות יותר חלשות יותר מה שאומר שגם השדים שהם שחררו חלשים יותר.
"אתם יכולים לעבוד יחד כקבוצה אתם יכולים לעבוד כל אחד בנפרד העיקר שתהרוג כמה שיותר שדים עד שהשמש תעלה, אתם יכולים להפריע לקבוצות האחרות הכול הולך רק תיזהרו שלא להיפצע בעצמכם השדים ששחררנו הם לא השדים הכי נחמדים, אז אתם מוכנים?".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasíaעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...