הטלפון שלי צלצל ללא הפסקה שלחתי יד מתחת לשמיכה והשתקתי אותו לפני שג'ון גם יתעורר.
זה היה איאן הוא כתב לי לפגוש אותו למטה, קמתי בשקט ויצאתי מחדרו של ג'ון אל מאחורי המגורים של המדריכים מוודא שאף אחד לא עוקב אחריי.
איאן נשען על הקיר ועישן סיגריה, השמש של הבוקר החלה לעלות מעבר ליער איאן התיישר שהגעתי, "סגריה?", הוא הציע.
"לא זה בסדר, מה היה דחוף?", שאלתי חסרת סבלנות עוד הייתי עייפה מהלילה הארוך שעבר עלינו למרות שאני וג'ון נחנו כל השבת.
"דיברתי אתמול בערב עם דריק הוא מתכנן להתחיל במשחקים הבוקר כרגיל וכל האחים משתתפים מה שיקשה עליי להמשיך ללמד אותך".
הוא אמר בין הנשיפות מהסגריה הוא צדק שבוע שלם של משחקים זה מבזבז לנו יותר מידי זמן יקר ואם לא נתאמן לא אוכל לעמוד לצדו של אבא שלי או יותר נכון מול אבא שלי, "מה נעשה?".
איאן זרק את הסגריה על האדמה ושלח ידו מאחורי גבו הוא הוציא מחברת קטנה והגיש לי אותה.
"ישבתי על זה כל הלילה רשמתי כאן הכול את הלחש הסברים אם תתקלי במשהו שאת לא מבינה תדברי איתי אבל ניסיתי לפשט את זה כמה שאפשר", הוא אמר ופנה אל עבר המגורים.
"רגע איאן אנחנו עובדים על זה כבר כמה ימים ועוד לא אמרת לי למה הלחש הזה מיועד".
איאן נעצר והסתכל עליי בהפתעה, "אבא לא אמר לך? זה לחש שנועד למוטט בני נפילים", הוא אמר ברצינות וחזר למגורים.
חיכיתי שיעברו כמה דקות כדי לוודא שאף אחד לא ראה אותנו הייתי המומה בטירוף למה אבא שלי רצה שאלמד לחש כזה? אדם ישתגע אם הוא ידע.
ג'ון ישב על המיטה חצי רדום החבאתי את המחברת מאחורי גביי וסגרתי את הדלת אחריי.
"איפה היית? דאגתי לך", הוא שאל ושלח ידו לעברי תפסתי בידו והוא משך אותי בפראות אליו צחוק בלתי נשלט פרץ ממני כשנפלתי עליו.
"אני אוהב שאת מחייכת", הוא אמר בחיוך, "לא היו לי הרבה סיבות טובות לאחרונה", התיישרתי ובזהירות הוצאתי את המחברת מהכיס במכנס והפלתי אותה על הרצפה.
"תכף לי תהיה סיבה טובה לחייך כשאנצח אותך במשחקים", ג'ון אמר בחיוך ערמומי.
"שנתערב על זה?".
*
אני וג'ון וויתרנו על ללכת לחדר האוכל, קפה של בוקר הספיק לנו צעדנו ישר אל האולם הענק שבקצה האקדמיה, בחיים לא הייתי שם והמקום לא היה פעיל במשך שנים אבל דריק דאג להחזיר אותו לקדמותו במיוחד למשחקים.
אולם הספורט הענק נראה חדש, זירות רבות פוזרו, על הקיר היה לוח תוצאות ענק ובאמצע במה גדולה, דריק יודע בדיוק על מה להוציא את תקציב האקדמיה.
לב הגיעה יחד עם רון מבין כל ההמולה הרועשת גם הם כמוני כמו ג'ון וכמו כל אחד אחר באולם הזה היו לבושים בבגדי ספורט.
"איך את מרגישה?", שאלתי את לב נראה שכל השריטות משברי הזכוכית כבר נעלמו.
"הרבה יותר טוב אני מתה להתחיל במשחקים כבר להוציא אנרגיות", היא אמרה בחיוך.
אני באמת מקווה שהמשחקים האלה לא יצאו משליטה דריק נעמד על הבמה המרכזית משך את תשומת לבם של כולם.
"ברוכים הבאים ליום הראשון של המשחקים", הוא קרא והאולם כולו שאג בקריאות עידוד.
"היום יבחרו נציגים מכל קבוצה אני מציע לכם לתת את כל מה שיש לכם אם אתם רוצים להמשיך במשחקים בואו נתחיל".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
