ג'ון נכנס לאולם ותפס באיאן אבל איאן היה חזק בטירוף אחרי כל הזמן הזה עם אבא שלי איאן כבר מזמן השתגע הוא לא ראה בעיניים.
קמתי לאט איאן תפס בג'ון בפראות וזרק אותו לעברי, ג'ון פגע בי ושוב נפלתי, "למה חזרתם?".
ג'ון קם ומשך אותי מהרצפה, "אנחנו כאן להחזיר אותך ואתה יכול לבוא אתנו בדרך הקלה או לחזור כשאתה מחוסר הכרה".
איאן פרץ בצחוק, ג'ון רץ אל עבר איאן וזרק אותו על הבמה ג'ון לא חיכה רגע ועלה לשם במהירות הם התחילו להילחם כאילו היו באמצע זירת קרב אגרוף.
איאן הפיל את ג'ון על הרצפה והכה בו באגרופים הרגשתי כל אגרוף בגוף כאילו איאן הכה בי.
שלחתי ידי אל הטלפון הקשתי במהירות את המספר איאן תפס באקדח שבחגורה של ג'ון וכיוון את האקדח לעבר ג'ון.
"איאן בבקשה לא!", התחננתי בפניו שמתי במהירות את השיחה על רמקול.
"הלו", אימא שלי ענתה איאן לא התעניין הוא טען את האקדח.
"אימא אני חייבת לדבר עם ג'ולי זה דחוף", איאן הסתובב במהירות ששמע את השם של ג'ולי.
ג'ון קם במהירות והכה באיאן שנפל על הרצפה, "הלו ליה?", קולה של ג'ולי נשמע מעבר לקו.
איאן נהפך לסלע.
"היי ג'ולי התקשרתי לשאול מה שלום התינוקות?", אמרתי והיא נשמעה מחויכת.
"לא מפסיקים להשתולל נראה לי שהם רוצים כבר לצאת אני רק מקווה שהם יצאו כשאבא שלהם כאן איתי בבקשה תמצאי את איאן אני חייבת לספר לו עליהם, על התינוקות שלנו", היא ביקשה בקול חלש.
"אל תדאגי", אמרתי לה וניתקתי את השיחה איאן ישב על הרצפה ולא קם הוא הסתכל עליי כאילו ראה רוח רפאים.
"חילצת אותה?", הוא גמגם, "והיא בהריון?", הוא שאל לא מאמין למה ששמע.
"תאומים בן ובת, איאן אני מבינה למה לא סיפרת לי עליה למה פחדת אבל ג'ולי עכשיו במקום בטוח היא מחכה לך הילדים שלך מחכים לך, אבא לא שולט יותר בחיים שלך זה נגמר".
איאן עזב את האקדח שבידו ותפס בראשו, "זה אף פעם לא יגמר אני תמיד אחיה בפחד שהוא ימצא אותה, אותם, אני מעדיף להישאר רחוק ולדעת שהם בטוחים מאשר לחיות יחד אתם ולהעמיד אותם בסכנה אתם צריכים ללכת עכשיו".
"איאן אנחנו נגן עליהם הם במקום בטוח אנחנו לא ניתן לאבא לגעת בילדים שלך אני נשבעת", התחננתי בפניו שלא יפנה לנו את הגב עכשיו.
"מי כמוך יודעת למה הוא מסוגל ליה, לרצוח ילד זה לא בעיה בשבילו", איאן אמר בקרירות.
קול אקדח יורה נשמע שוב מהקומה למטה, ג'ון תפס בידי ומשך אותי.
"איאן", קראתי לו אבל הוא נשאר באולם אני לא מאמינה שלא הצלחתי לגרום לו לבוא.
אני וג'ון ירדנו לקומה למטה, אדם שכב על הרצפה ניגשתי אליו במהירות הגוף שלו היה מלא בחתכים הוא היה חסר הכרה.
אבא שלי תקף אותו, אדם המסכן.
"אנחנו חייבים להוציא אותו מכאן", פניתי אל ג'ון הוא תפס באדם וגרר אותו החוצה אל הרכב.
נשארתי בבניין לרגע קטן לבד, הרגשתי את האנרגיה המטורפת שלו מאחורי הסתובבתי אליו והוא חייך.
"התגעגעת אליי ילדה שלי?".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...