ישבתי על המיטה שלי שקעתי במחשבות למה שאבא שלי יחפש אותי למה דווקא עכשיו?
"אני לא מצליחה ללמוד", לב קמה מהכיסא בעצבים, "אני הולכת להביא לי קפה את רוצה משהו?", היא שאלה, "בקבוק מים תודה".
לב הסתכלה עליי בוחנת את המבט המעורער שלי, "את לא לומדת? זה המבחן הראשון השנה והבטחת לאחיך שתתמידי בלימודים איך בכלל עברת את המבחנים בשנה שעברה? בקושי ראיתי אותך לומדת".
לב שאלה בחשדנות ואני צחקתי בקול נזכרת בתקופה הזאת, "העתקתי מאדם", אמרתי ללב ובדיוק נטלי נכנסה וקטעה את השיחה שלנו.
"תכף אבוא", לב יצאה מהחדר בזמן שנטלי הסתכלה עליי במבט כועס ומוזר.
*
רעש נוראי של פיצוץ העיר את כל החדר, "מה זה היה?", לב שאלה בפחד תפסתי בבקבוק המים שלב הביאה לי לפני כמה שעות ויצאתי במהירות החוצה אל המסדרון מסתבר שלא רק אנחנו שמענו את זה.
ירדנו עם שאר הבנות ללובי למטה ומשם יצאנו כולם החוצה כשלב מאחוריי.
לא רחוק מאחורי המגורים הגדר שמסביב לאקדמיה נפלה בחלקה, "מה קרה כאן?", לב שאלה אותי אבל זה בדיוק מה שאני רציתי לשאול אותה.
מבין ההמון ראיתי את ג'ון מסתובב בהיסטריה תפסתי בידה של לב כשראיתי את רון אתו והתקדמנו לעברם.
ג'ון קלט אותי ומשך אותי לעברו בפראות, "היי את בסדר?".
"כן אני בסדר אנחנו בסדר", אמרתי לכיוונו של רון כשראיתי אותו מסתכל על לב אבל מפחד להפגין דאגה כלפיה מול כולם.
"איך זה קרה?", לב שאלה אבל אף אחד לא ידע לענות לה הסתכלתי על אותו חלק מהגדר שנפלה זה היה נראה כאילו מישהו תלש אותה מהאדמה.
אחי עמד מול אותה גדר מנסה למשוך את תשומת הלב של כולם, "אני מבקש מכולם להירגע ולחזור לחדרים עכשיו!".
הוא דרש ומדרכים ומורים רבים החלו לפנות את ההמון המרעיש של התלמידים חזרה למגורים.
"בואי נלך", רון ליווה את לב חזרה למגורים.
"אתה חושב שזה הוא?", שאלתי את ג'ון כשהמון מסביבנו התפזר.
"אני לא יודע אבל את ישנה איתי הלילה", הוא דרש לא ניסיתי להתווכח אתו, גם אני רציתי להיות קרובה אליו לראות שהוא בסדר ואם זה באמת אבא שלי לא רציתי להתמודד אתו לבד.
אחי התקדם לעברנו בדאגה, "היי אני צריך אותך", הוא פנה אל ג'ון, "אני צריך שתסתובב עם שאר המדריכים באקדמיה הלילה לראות ששום דבר לא נכנס דרך הגדר הזאת אמיליה את יכולה לחזור לחדר שלך".
דריק דרש אבל ג'ון פשוט עמד וצחק מולו, גם אני וגם דריק הסתכלנו על ג'ון במבט מופתע.
"ככה אתה דואג לאחותך הקטנה? יש מצב שזה האבא המטורף שלכם שמנסה להרוג את כולנו ואתה שולח אותה לחדר לישון ואותי לשמירות חסרות משמעות אני לא זז מאמיליה".
ג'ון ניפח את החזה שלו בכעס אל עבר דריק.
"אין מישהו שדואג לה יותר ממני וגם אם זה אבא שלנו שעשה את זה הוא לא יפגע בה אבל זה לא הוא אני בטוח בזה", דריק וג'ון נראו כאילו עוד רגע הם בעצם תולשים את שאר הגדר וזורקים אחד על השני.
"דריק", משכתי את תשומת ליבו הוא הסתכל עליי ונשם עמוק.
"אל תוריד את העיניים שלך ממנה", דריק דרש מג'ון והתרחק.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
