לא ממש הצלחתי לישון טוב אני וג'ון ישנו במיטה יחד אבל כל אחד ישן בצד שלו אני חושבת שהוא נפגע שדחיתי אותו אתמול אבל זה בסדר לא ציפיתי ממנו שיבין מה עובר לי בראש ובמיוחד עכשיו כשאנחנו מנותקים.
קמתי לשירותים לשטוף פנים ולהתלבש ג'ון היה ער כשיצאתי מהמקלחת הוא ישב על המיטה והביט בטלפון שלו במבט מודאג.
"הכול בסדר?", שאלתי אותו והוא הרים את מבטו אליי וגמגם, "אבא שלך הוא ..".
ג'ון דיבר בחוסר ביטחון ואני לא אהבתי את זה, "מה קרה?", התיישבתי על המיטה לצדו.
"אבא שלך ואיאן תקפו את מסדר הכנפיים המעט ששרדו הגיעו אל האקדמיה הם בטח יקימו מחדש את הגדר ויתבצרו שם", ג'ון הסתכל עליי במבט לא מובן.
"אם אתה רוצה לחזור לשם זה בסדר אני אסתדר מכאן לבד", השפלתי מבטי אבל ג'ון צחק וקם מהמיטה.
"לא יאמן", הוא מלמל ונכנס למקלחת בטריקת דלת הוא כעס עליי זה מובן אני דוחפת אותו לקצה אבל אני מרגישה כאילו אין ברירה אחרת הוא צריך להתרחק ממני זה יהיה לו טוב.
ג'ון יצא מהמקלחת לבוש ומוכן ליציאה הוא לקח את התיק שלו, "את באה?".
אני וג'ון נסענו בשקט יצא מהעיר התרחקנו דרומה, "לאן אנחנו נוסעים?", שאלתי בשקט להיות בטוחה שג'ון יודע מה הוא עושה.
"ראיתי את נקודת המפגש שלהם ניסע לשם ננסה לאתר את הבחור שלקח את אימא שלך מהשוטר".
"איך אתה מכיר את המקום בו הם נפגשו?".
"כי הייתי שם בעבר", הוא אמר מבלי יותר מידי להרחיב ושוב השקט חזר אבל הפעם זה הציק לי ג'ון היה חסר מנוחה למרות שאנחנו לא מחוברים היה אפשר לראות את זה עליו.
"אני מצטערת אם מקודם שהצעתי לך לחזור לאקדמיה זה היה נשמע כאילו שאני לא מעריכה את העזרה שלך".
לא הסתכלתי עליו אבל הרגשתי אותו מסתכל עליי ושותק, המשכנו לנסוע ככה עד שג'ון האט את נסיעתו לפני הכניסה לעיר הוא פנה ימינה וירד לדרך עפר אני לא יודעת למה אבל הייתה לי הרגשה כאילו אנחנו לא נוסעים למקום בו הם נפגשו .
ג'ון עצר את הרכב מול גדר אבן גדולה הסתכלתי עליו הוא נשם עמוק משהו מוזר עובר עליו.
"בואי", הוא אמר וירד מהרכב יצאתי אחריו עננים אפורים כיסו את השמים ורוח קרה נשבה סגרתי את הז'קט שלי ועקבתי אחרי ג'ון לאורך גדר האבן עד שהגענו לשער.
רק אחרי שעברו את השער הבנתי איפה אנחנו וגופי התמלא צמרמורת.
עקבתי אחריו בין המצבות במהירות אין מצב שכאן השוטר מסר את אימא שלי לאנשים שמחזיקים בה זה מצמרר.
ג'ון צעד כאילו הוא הכיר כל סנטימטר בבית הקברות הזה הוא נעצר מול אחד מהמצבות והתכופף לאט וניקה את הלכלוך מהמצבה.
"אמיליה אני רוצה שתכיר את אימא שלי", הוא אמר שהוא על ברכיו מול המצבה.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
