עמדנו באמצע המעגל הלב שלי דפק בטירוף, ג'ון עמד עם סכין צמודה לכתף שלי, לפי איך שהוא נראה היה לו קשה לעשות את זה יותר ממני.
תפסתי ביד שלו עם הסכין ודחפנו אותה לאט לכתף שלי צרחה של כאב נפלטה מפי, ג'ון לא חיכה רגע והחל לדקלם את הלחש הוא ניער את ראשו ודקלם שוב את הלחש ושוב.
"זה לא עובד", הוא אמר ובלי לפתוח את עיניו דחף את הסכין יותר עמוק לכתף שלי נפלתי על רגלי ללא שליטה הלב שלי דפק במהירות דם החל ללכלך את כולי הנשימה שלי הפכה כבדה.
ג'ון שוב דקלם את הלחש ושוב זה לא עבד, הוא ירד על ברכיו התיישב מולי משך את הסכין מהכתף שלי ונעץ אותה בפראות בכתף שלו.
הסתכלתי עליו בהפתעה והוא שוב דקלם את הלחש כאב לי הגוף והרגשתי נורא אבל משהו בי גרם לי לדקלם יחד עם ג'ון את הלחש.
רוח חזקה הסתחררה סביבנו לפתע הכנפיים שלי התפרצו בחוזקה וגם של ג'ון זה עובד לא עצרתי וחזרתי אחרי הלחש של ג'ון.
הגוף שלי התחיל לבעור מפנים הרגשתי מסוחררת והכל סביבי הפך לפתע שחור.
*
"ליה שלי קומי", שמעתי קולו של ג'ון קורא לי ידיו ליטפו אותי, שכבתי על האדמה הכול מסביב כבר היה חשוך רק הירח האיר מעלינו היינו ככה במשך שעות.
קמתי לאט וניקיתי את האדמה ממני.
"את בסדר?", ג'ון שאל אותי.
"אני בסדר ואתה?", שאלתי אותו אבל הוא שתק לרגע ומשך את החולצה שלו חשף את הצלקת על הכתף שלו? נשאר עליו סימן?
זה לא הגיוני אם היינו ככה שעות הצלקות מהפצעים כבר היו אמורים להיעלם החורים מהכדורים שחטפתי נעלמו יותר מהר.
ג'ון שלך ידו אל החולצה שלי ומשך אותה למטה חושף את הכתף שלי גם עליי היה סימן זה לא היה נראה כמו צלקת אלא ממש כמו קעקוע זהה בדיוק לסימן של ג'ון.
"זה לא היה אמור לעבור כבר?", שאלתי אותו זה היה ממש מוזר.
"אני חושב שזה כמו הצלקות בגב זה משהו שלא יתרפא, חותם מהטקס".
רוח קרה נשבה גופי התמלא צמרמורות מהקור, "בואי נזוז", ג'ון אמר לפתע אין ספק שזה עבד הוא הרגיש אותי ואני יכולתי להרגיש אותו אפילו יותר מפעם.
קמתי לאט בזמן שג'ון מחק את העיגולים שצייר על האדמה בעזרת הרגל שלו.
"אני חושבת אם מישהו ממסדר הכנפיים יראה את הצלקות שלנו הוא יבין", אמרתי לג'ון כשצעדנו חזרה לרכב אם יגלו על זה ההיתרון שלנו ייהרס.
"אם מישהו ממסדר הכנפיים יראה את זה אנחנו בבעיה", ג'ון אמר כשהוא משלב את אצבעותיו בידי אוחז בה חזק, "למה שנהיה בבעיה?".
"טקסים כאלה אסורים מחוץ לתחומי האקדמיה וגם באקדמיה הם מנוהלים על ידי מי שהוכשר במיוחד כמו המנהלת שהייתה או אחיך דריק את ראית בעצמך אנחנו איבדנו הכרה לכמה שעות ולמזלנו זה נגמר רק בזה ובסימן על הכתף שלנו אם היינו חלשים יותר או לא רגילים לטקסים מהסוג הזה סביר להניח שלא היינו שורדים".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
