ג'ון תפס בחוזקה באיש והתקדמנו אל עבר היער הסמוך מתרחקים מכל הנראה לעין.
"אני חשבתי שאיאן גדל בכלל בבית יתומים", ג'ון אמר כשהוא דוחף את האיש על האדמה הרטובה מהגשם שלא הפסיק לטפטף.
"הוא אמר לי שהוא גדול בבית יתומים כי אימא שלו לא יכלה לטפל בו לבדה", נזכרתי בדבריו.
"זה נכון לליסה אימא של איאן היה אח חולה והיא עבדה יום ולילה בכדי לקנות לו תרופות כשאיאן נולד זה היה עבורה בעייתי יותר לעבוד עם ילד קטן לליסה הייתה חברה טובה בבית היתומים שהמליצה לה להכניס את איאן לשם שהיא תוכל לטפל בו וככה לליסה יישאר יותר זמן לעבוד, זה שבר את איאן ברגע שזה קרה הוא שנא את אימא שלו למרות שהיא הייתה מגיעה בכל שעה פנויה שהייתה לה במשך השבוע להביא לאיאן בגדים אוכל וכסף שנועד לאוכל שלה עצמה ולא משנה מה היא עשתה איאן שנא אותה וזה שבר אותה היא חלתה ומתה ואז אחיה מת ואיאן נשאר לבד ונלקח על ידי מישהו זקן שמידי פעם היה מגיע לבית היתומים".
לא ידעתי איך להגיב, ג'ון הסתכל עליו סרק את עיניו ופניו את פעמיות ליבו, "הוא לא משקר", ג'ון אישר את הסיפור.
"אז איאן שיקר לי, שניהם שיקרו".
כל השיחות שהיו לנו כשאבא שלי עזב את הבניין כל הדאגה המזויפת הזאת לאימהות שלנו כל הזמן הזה שדאגתי לו שהוא נשאר עם אבא שלי לבד, כעס מטורף הציף אותי הכנפיים שלי התפרצו החוצה ללא שליטה.
"ליה", ג'ון קרא לי.
"אני אהרוג אותו אני נשבעת שהוא ישלם על זה, איאן אבא שלי וכל מי שעבד אתם", אמרתי כשאני מתקדמת אל עבר אותו בן אדם הוא פסע לאחור בבהלה אבל הייתי מהירה יותר וחזקה יותר תפסתי בגרונו והרמתי אותו באוויר.
אבל ג'ון משך אותי בפראות לאחור הוא הפיל אותי על הגב, "אם הוא ימות אנחנו לא נדע איפה אימא שלך", ג'ון קרא בכעס והסתובב אליו.
"לאן לקחת אותה?", ג'ון שאל אותו נעמדתי על רגלי נשמתי עמוק מנסה להשתלט על הכעס שלי לפני שאני אפגע גם בג'ון.
"רק עוד דבר אחד לפני שאנחנו הולכים", ג'ון נעץ בו את הנוצה שלו ומחק את הזיכרון שלו מאתנו.
"עכשיו לך", ג'ון אמר לו והאיש הלך.
עמדתי באמצע היער עם הכנפיים שלי פרוסות לצדדים נושמת עמוק אבל לא מצליחה להשתלט על עצמי.
"ליה", ג'ון קרא לי אבל לא עניתי לו לא פתחתי את עיניי לא זזתי רק נשמתי עמוק.
הרגשתי את ג'ון מתקרב אליי ואת ידיו מלטפות לאט את פניי.
"ג'ון בבקשה אני לא רוצה לפגוע בך אני לא מצליחה להשתלט על עצמי", ניסיתי להדוף אותי ממני אבל הוא לא זז, "זה בסדר".
"זה לא בסדר אני לא יכולה לסמוך כבר על אף אחד", פתחתי את עיניי הסתכלתי על ג'ון והוא חייך אליי.
"את תמיד יכולה לסמוך עליי".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
