התרחקתי מג'ון במהירות אני פשוט לא מאמינה למילה שיוצאת לו מהפה.
"ליה תעצרי", ג'ון תפס בי בכוח ואני התאפקתי שלא לפרוש את כנפיי.
"מה חשבת לעצמך?", הסתובבתי אליו בכעס.
"תקשיבי לי רגע זה לא היה אמור לקרות אני נשבע הטקס כן עבד אבל קפצה עליי המחשבה שאם אנחנו עושים את זה ואם אנחנו ממלא עומדים להתחתן אז למה לא ללכת עד הסוף?".
לא האמנתי לדברים שיצאו לו מהפה.
"אני לא אסלח לך על זה ששיקרת לי שגילת על זה רק באקדמיה, אתה שקרן ושאני אגלה איך אפשר לבטל את זה אני נשבעת לך שאני אבטל את זה".
"בסדר את צודקת אני שקרתי אבל הסיבה היחידה שעשיתי את זה, זה כי פחדתי ליה פחדתי שתיקחי את הרגליים שלך ותברחי שוב פחדתי ששוב לא תרצי אותי לצדך פחדתי ששוב תשנאי אותי ששוב תשברי לי את הלב!".
עמדתי בשקט ולא זזתי אני מבינה אותו אבל הוא פשוט שיקר לי, לא ידעתי מה להגיד לא רציתי להגיד כלום.
עקפתי את ג'ון הוא ניסה לעצור אותי אבל לא רציתי לעשות את השיחה הזאת עכשיו, חזרנו אל כולם.
אדם עמד במעגל נכנסתי ישר לתוכו, רון ודריק התחילו לדקלם את הלחש עצמתי עיניי ניסיתי לשכוח מג'ון ולחשוב רק על איאן.
פתחתי את עיניי וראיתי רק מסך שחור לא שמעתי דבר הרגשתי דמעות יורדות על הלחיים שלי.
הסתכלתי סביבי דברים התבהרו לאט, עמדתי בשורה מלאה כיסאות, איאן ישב על אחד מהם ניסיתי לקורא לו אבל הוא לא שמע אותי.
עיניי שוב נעצמו ומסך שחור הופיע.
הרגשתי מסוחררת ידיים תפסו בי.
אדם ישב על הרצפה שרון ולב מאחוריו דם נזל משני עיניו ניגבתי את הדמעות מעיניי והסתכלתי על היד שלי שהייתה מלאה בדם שזרם מהעיניים שלי ולא דמעות כמו שחשבתי.
"את בסדר?", ג'ון החזיק בי ושאל.
"מה ראיתם?", דריק שאל אותנו, "זה היה מקום ישן וגדול עם וילונות גדולים אדומים", אדם אמר.
"ועם מסך גדול וכיסאות בשורות", המשכתי את דבריו וכולם הסתכלו עלינו כמו על שני משוגעים.
"כמו בקולנוע?", לב שאלה, "בדיוק כמו בקולנוע", אדם אמר.
"אבל קולנוע שכבר לא פועל אחד ישן", אמרתי, "אתם בטוחים שאיאן שם?", רון שאל אותנו.
"כן אני ראיתי אותו".
"יש עוד משהו שאתם זוכרים? משהו שיכול לעזור לנו לאתר את המקום?", דריק שאל.
"לפני שהעיניים שלי נעצמו הבטתי למעלה אני זוכר על התקרה ציורים בזהב", אדם אמר ודריק נראה מהורהר הוא הוציא את הטלפון שלו חיפש משהו והגיש לנו אותו.
"זה המקום?", הוא שאל בחשש אני ואדם הסתכלנו בהפתעה על התמונה בטלפון זה היה בדיוק אותו המקום.
"כן, מה זה המקום הזה?", שאלתי את דריק, "בית הקולנוע בשכונה בה גדלתי", הוא הודה מולנו.
"מה אבא שלנו עושה ליד הבית שלך?".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
