הכאב היה מציק ישבתי על הכיסא ורק חיכיתי שהוא יפסיק, רעש הזמזום הדהד באוזניי ג'ון נשען על הקיר הוא שילב ידיו וחייך לעברי אני נשבעת שהוא נהנה לראות אותי סובלת ככה.
"זהו סיימתי", הרעש נפסק והמקעקע הניח את המכונה בצד.
ג'ון שלח ידו קדימה עזר לי לקום מהכיסא ועקב אחריי למראה.
"אהבת?", המקעקע שאל הסתכלתי על הזרוע שלי על הקעקוע הראשון והחדש שלי, "מאוד".
"סקסי בטירוף", ג'ון לחש לי באוזן העביר בי צמרמורת הוא נישק את צווארי ואני הסתכלתי עלינו במראה וחייכתי לעצמי.
ג'ון זרק כמה שטרות מגולגלים למקעקע ויצאנו מהסטודיו האוויר בחוץ היה חם ויבש.
"פחדת?", ג'ון שאל בחיוך מתנשא כשהתקדמנו על החצץ במגרש החניה, "נלחמתי בשד חלומות ירו עליי כיסחתי תלשי כנפיים וברחתי ממנהלת פסיכית שניסתה להרוג אותי, לא ג'ון לא פחדתי".
ג'ון צחק צחוק מתגלגל, "כאב?", הוא שאל.
"מאוד", אמרתי וצחקתי גם.
"מסכנה שלי", ג'ון הפנה את גבו אליי והתכופף קפצתי על הגב שלו חיבקתי אותו חזק הוא הניח את שני ידיו על הטוסיק שלי מחזיק בו חזק בכוונה עד שהגענו לאופנוע שלו.
עלינו על האופנוע ונסענו חזרה למלון הדרכים שבו ישנו הלילה, ככה זה היה במשך כל שלושת החודשים האחרונים.
אני וג'ון טיילנו בין עיר לעיר על האופנוע שלו, ישנים במלונות דרכים מטיילים או יותר נכון בורחים.
אחי שהפך להיות מנהל בית הספר ממש לא שמח מהעובדה שברחתי עם ג'ון הוא חיפש אותנו כמה וכמה פעמים ביקש שאחזור אבל התעלמנו ממנו.
היה לי טוב ככה רק אני וג'ון מבלי המוסד הפסיכי הזה בלי שדים ומלאכים בלי אחים חורגים בלי ניסיונות להרוג אותי ובלי להיתקל באדם.
הגענו לחניה של מלון הדרכים והתקדמנו לעבר החדר שלנו, ג'ון הביט סביב שאף אחד לא רואה אותנו ונעל את הדלת.
הוא הסתובב לעברי והביט בי בחיוך ערמומי השער השחור שלו כפחם ארך העיניים הירוקות שלו נצצו.
ג'ון ניגש אליי הוא דחף אותי בחוזקה לאחור ואני נפלתי בפראות על המיטה וצחקתי ללא שליטה הוא עלה מעלי ונצמד קרוב אלי.
ידיו ליטפו את גופי לאט העבירו צמרמורות נעימות שהוא ידע שאהבתי הוא קירב את שפתיו החיוורות אל שפתי ונישק אותי לאט.
הלשון שלו שיחקה בלשון שלי הרגשתי אותי ואותו מתגרים מהאינטימיות אבל הכתף שלי בערה, הקעקוע שלי.
"ג'ון", עצרתי אותו והוא נשכב בכבדות על המיטה לצדי הסתובבתי אליו נישקתי אותו נשיקה קצרה וקמתי למקלחת.
השארתי את הדלת חצי פתוחה פשטתי את הבגדים הקצרים ממני ונכנסתי מתחת לזרם, המים הקרים הרגיעו קצת את צריבת הקעקוע.
"חשבתי על היעד הבא שלנו אולי לכיוון דרום זאת נסיעה ארוכה אבל יש שם אגם יפיפה שאני מת לקחת אותך אליו", ג'ון עמד בדלת המקלחת מציץ עליי אבל אני הייתי רגילה לזה.
"האמת ג'ון שחשבתי שאולי ניסע צפונה", תהייתי אם הוא הבין לפי השקט נראה שכן.
וילון המקלחת זז ג'ון עמד שם ערום הגוף שלו כל פעם מחדש הדהים אותי הקעקועים על הזרועות שלו השרירים שלו, הוא נצמד אליי מתחת לזרם המים.
"אנחנו לא יכולים לנסוע צפונה אחיך בוודאי שלח מישהו אל הבית של אימא שלך למקרה שתחזרי הביתה", ג'ון ידע טוב מאוד למה רציתי לנסוע צפונה.
כל שלושת החודשים האלה רק קירבו והעצימו את הקשר בנינו ואני מדברת על העובדה שג'ון הוא המדריך שלי ואנחנו מחוברים בכל רמה פיזית ורגשית זה חיזק אותנו יותר ונראה שלא היינו צריכים לדבר הרבה בשביל להבין אחד את השנייה.
ג'ון נצמד אליי מתחת לזרם המים ידיו טיילו מהצוואר שלי לידיים שלי הוא נעצר מעל הקעקוע שלי הביט בו.
קעקעתי על הזרוע שלי את אותם פרחים שנועדו להרחיק את שד החלומות, "את אוהבת את הקעקוע?", ג'ון שאל מעביר אצבעותיו בעדינות על הקעקוע.
"מאוד", הנחתי ידי סביב צווארו של ג'ון מצמידה אותו אליי, "יופי כי זה לכל החיים".
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
