עברו שישה שבועות בדיוק, שישה שבועות מאז שהרסנו את האקדמיה שישה שבועות שאני מסתובבת עם אבא שלי ואיאן שישה שבועות שלמים שלא ראיתי את ג'ון.
היינו באמצע הקומה של הבניין הנטוש, איאן כיווץ את אגרופו והחטיף לי בחוזקה הייתי עייפה בטירוף ונפלתי על התחת שלי.
"אני חשבתי שאת חזקה", אבא שלי הסתובב סביבנו בזמן שאני ואיאן נלחמנו.
"אם רצית את הילדים החזקים היית צריך לבחור בדריק ולא בי", אמרתי לו כשאני יורקת דם מהפה שלי, "את דריק אי אפשר לקנות כמוך".
"אתה מתכוון לזה שאין לו אימא שאתה יכול לחטוף", אמרתי ואבא שלי הסתובב אליי בכעס הוא הוציא את כנפיו והכנף שלו פגעה בי במהירות מטורפת.
עפתי לקיר שמאחורי ונפלתי על הרצפה, "את תלמדי לדבר אליי בכבוד ילדה", הוא אמר בכעס והלך בצעדים כבדים.
איאן ניגש אליי הוא שלח את ידו ועזר לי לקום, "תודה", אמרתי לו בשקט שאבא שלי לא ישמע אותנו והוא נהנהן בהבנה.
יצאתי גם אני מהחדר בו התאמנו ועליתי לגג הבניין שבו גרנו במשך שלושה שבועות שלמים, בניין ריק ונטוש באמצע שום מקום בעיירה נידחת מתחבאים כמו גנבים.
ישבתי בקצה הבניין שהיה בן עשרה קומות הגובה הזה היה מטורף ישבתי שלובת רגליים והרכנתי את הראש שלי לעבר הטבעת על האצבע שלי.
אם אבא שלי לא היה קיים הייתי יכולה להיות עכשיו עם ג'ון לנצח אבל אני לא יכולה לקחת את הסיכון שאבא שלי יפגע בו או באימא שלי.
אני מקווה שג'ון מצא את התמונה שהשארתי לו בכיס אני מקווה שהוא לא שונא אותי ומבין שאני עושה את זה בשביל להציל את אימא שלי.
ניגבתי דמעה קטנה שברחה מעיניי אני מקווה שיום אחד כשאבא שלי יפסיק להרוס הכול ג'ון עוד ירצה אותי.
לא יכולתי לראות אותו אבל יכולתי להרגיש בו, באנרגיה שלו קמתי ממקומי לאט והסתובבתי אל עבר אבא שלי.
"אני יודע שזה קשה לחיות ככה אבל כאות הערכה לנאמנותך אליי אני רוצה לתת לך את זה", הוא הושיט ידו קדימה בידו הייתה שרשרת כסופה עם אבן שחורה זה הייתה שרשרת שאדם הביא לי כשעוד יצאתי אתו! היא הייתה דומה לטבעת שג'ון הביא לי, לפחות עכשיו יש לי מזכרת משניהם.
"אני חשבתי שאיבדתי את זה לפני המון זמן איך השגת את זה?", שאלתי והוא חייך חיוך מנצח.
"אני יכול להשיג לך כל דבר בעולם הזה שתרצי העיקר שלא תשכחי למי את נאמנה ובשביל מה את נלחמת", הוא אמר נעמד מאחורי וענד לי את השרשרת הוא דיבר על אימא שלי בשבילה אני נלחמת.
העברתי את ידי על השרשרת והסתובבתי אליו הסתכלתי על אבא שלי על תווי פניו הוא היה בן מאות שנים אבל נראה כמו גבר בן ארבעים.
"למה אתה צריך אותי בכלל אתה חזק יותר ממני מאיאן ויותר מכל בן אדם אחר שקיים יש לך ניסיון חיים של מאות שנים עלינו ובכל זאת הבאת ילדים בשביל שיעזרו לך? למה?".
כשהלכנו אתו אבא שלי ביקש מאתנו לא לשאול אותו שאלות שאנחנו לא באמת רוצים תשובה אליהם עבדנו בשבילו במשך שישה שבועות הלכנו אחריו כמו עיוורים מבלי לדעת אפילו למה ולאן.
"את בטוחה שאת רוצה לדעת הכול ילדה שלי?", הוא שאל בחיוך ערמומי.
YOU ARE READING
שייך לי - בני הנפילים 2
Fantasyעונה שנייה לסיפור שייכת לי !! .. "אז למה נסעת בלעדיי? למה לא סיפרת לי שאבא שלי הוא זה שתקף אותך? למה לא ספרת לי שכבר תקף אותך מלאך בעבר?", צעקתי לעברו. "בגלל שלא רציתי שתרגישי אשמה", ג'ון השפיל מבטו ואני כבר הייתי מבולבלת ממש, "על מה אתה מדבר ג'ון?"...
