תקציר: השכירו שומר חדש בביניין של הארי והוא לא יודע מי זה לואי
"היי לואי." אוון, שומר השערים הקדמיים, חייך ללואי כשפתח לו את השער. לואי חייך, "היי, תודה. שיהיה לך יום נעים."
"גם לך."
לואי עבר דרך מגרש החניה ואל הבניין, כשהוא נעצר בכניסה.
"אני מצטער אני לא יכול לתת לך להיכנס, ילד." השומר הניד בראשו.
"אהמ מה?"
"לא יכול לתת לך להיכנס לבניין, עכשיו תחזור להורים שלך." השומר המשיך לחסום את דרכו.
"אני - אני מכיר את הארי, אני -"
השומר ניתק אותו בצחוק חסר הומור, "אתה? אתה מכיר את מר סטיילס? כן, נסה לרמות מישהו אחר, לא אותי."
לואי קימט את מצחו, "אני מכיר אותו -"
"תקשיב ילד, אין לי את כל היום. לך מפה או שאני אקרא למישהו שיוציא אותך בכוח" השומר איים
בדיוק אז הטלפון של לואי התחיל לצלצל, הוא הוציא אותו מכיסו וראה את שמו של הארי על המסך. הוא התרחק כמה צעדים וענה, "היי הארי."
"בייבי, איפה אתה? היית אמור להיות כאן לפני כמה דקות."
"אני - אני כאן. כאילו, בכניסה לבניין. אבל אהמ..."
"מה זה?"
"השומר לא נותן לי להיכנס." הוא אמר בשקט והביט מטה אל הנעליים שלו.
"שמעתי אותך נכון? השומר לא נותן לך להיכנס לבניין?"
לואי יכול לשמוע דשדוש מהקו השני, והוא ידע מה זה אומר שהארי יורד לראות אותו.
"כן אבל אל תדאג, אני אטפל בזה."
"לא בייבי. תישאר שם. אני אהיה בדיוק שם איתך. אל תיתן לו לגעת בך או שהוא יתחרט על זה אפילו יותר."
כשהארי ניתק את השיחה, לואי נשך את שפתו התחתונה ותחב את הטלפון שלו בחזרה לכיסו.
"היי, מה אמרתי לך? תזדיין עכשיו." השומר צעד לעברו כמה צעדים, לואי התכופף, "הארי בא לכאן והוא כועס, אתה יכול בבקשה לתת לי להיכנס? או שהוא יעשה משהו."
השומר ציחקק שוב, "בטח, ילד. מה דעתך ששנינו נחכה לו כאן, אה? נראה אם הוא באמת מכיר ילד תועה שכנראה כאן כדי לשדוד אותנו."
לואיס כרך את זרועותיו סביב האמצע שלו; הוא שנא כמה גס רוח היה השומר, אבל עדיין קיווה שהארי לא יעשה לו הרבה - הארי היה די מפחיד כשהוא כעס.
אחד השומרים מתוך הבניין יצא החוצה והושיט לשומר הגס כוס נייר עם קפה חם, "הנה לך, בחור".
"הו, תודה אחי. הייתי צריך את זה." הוא לקח את הקפה מידו.
השומר השני שהיה בתוך הבניין חייך ללואי, "היי לואי, מה שלומך?"
"היי. אני-אני בסדר." לואי הנהן.
השומר הגס הרים גבה לעבר השומר השני, "איך אתה מכיר את הילד הזה?"
בדיוק אז השער נפתח, והארי יצא החוצה עם מבט קשוח על פניו. הוא הביט בשני השומרים, "מי מכם אחראי על הכניסה היום?"
"זה יהיה אני, אדוני." השומר הגס הרים את ידו, "בדיוק תפסתי את הילד הזה מנסה להיכנס, כנראה כדי לשדוד את הקפיטריה או משהו כזה."
הזעף של הארי העמיק, הוא הביט אל לואי, ואז חזרה אל השומר הגס. "אתה מדבר עליו?" הוא הנהן בראשו לכיוון לואי, רק כדי לוודא.
"כן, הילד הזה כאן לא עזב אפילו אחרי שאמרתי לו." השומר הגס הנהן.
הארי התקרב בצעדים איטיים, "שמך."
"סטיבן, אדוני."
"סטיבן." הארי חזר על שמו כשהוא הנהן, הוא עמד ממש מולו,
"תראה את הילד." הוא פנה להסתכל בלואי, "אתה רואה את הפרצוף היפה הזה? זה החבר שלי."
סטיבן החוויר, מתנשף כשידו הגדולה של הארי כרכה את גרונו ונלחצה, כמעט הרימה אותו מהקרקע.
"והייתה לך החוצפה לקרוא לו ילד, להאשים אותו שהוא שודד ולהגיד לו ללכת." הארי דיבר בקול נמוך, כמעט נוהם. "תתנצל."
"אני-אני מצטער." סטיבן נחנק, מתנשף כשהארי שחרר את צווארו.
"מקווה שזה ילמד אותך לקח." הוא תפס את כוס הקפה החמה מהכיסא ביד אחת שלו יד שניה מושטת לקדמת מכנסיו, לפני שהטיל את המשקה החם במכנסיו ישירות במפשעה ובחלקים התחתונים שלו.
סטיבן התנשף ופלט זעקה כואבת, כורע על הקרקע כשידיו חופפות את עורו הבוער.
"אתה לעזאזל מפוטר, תארז את החרא שלך ותלך." אמר הארי והסתובב ממנו, הולך ללואי שהיה קפוא במקומו.
"בואי נלך בייבי." הארי תפס את ידו ומשך אותו לתוך הבניין, הולך איתו למעליות. הוא לחץ על הכפתור ונכנס לדלתות המעלית הראשונות שנפתחו, ולחץ על המספר של מפלס המשרד שלו.
"ל-לא היית צריך לעשות את זה." לואי הניד בראשו, "אזהרה הייתה מספיקה." הוא נשך את שפתו התחתונה.
הארי חפן את לחייו, "היי, תסתכל עליי."
לואי הרים את מבטו אליו מבעד לריסיו, הארי נישק אותו בעדינות, אף אחד לא יתחמק מלדבר אלייך כמו שהוא דיבר. אף אחד לא יתחמק מלהתייחס אליך כל כך גרוע כמוהו. אני לא אתן לזה לקרות." הוא נישק שוב את שפתיו של לואי, "אף אחד לא יזלזל בתינוק שלי."
YOU ARE READING
אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם
De Todoהארי מנהל את העיר, לואי הופך אותו לרך תתעסקו עם לואי ואתם הסתבכתם ~ היי, אני רק מתרגמת את הסיפור כל הזכויות שמורות *מתעדכן* תהנוו:)