אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

דייט ראשון

תקציר: הארי מוציא את לואי לדייט

הארי חיכה ללואי מחוץ לדירתו;  ובכן, זו הייתה למעשה דירתו של הארי.  ביום שבו נפגשו, כשהארי גילה שלואיס גר במכונית שלו, הארי נתן לו את המפתחות לאחת מדירותיו בעיר.  לואי ניסה לשלם שכר דירה בארבעת החודשים האחרונים שהוא גר שם אבל הארי לא רצה את הכסף - היה לו מספיק מזה, הוא רק רצה לדעת שלואיס נשאר במקום בטוח.

הוא עמד על המדרכה נשען לאחור על דופן מכוניתו, ידיו שלובות על חזהו.  עברו שנים מאז הדייט האחרון שלו - אפילו לא זכר מי הבחור, או בן כמה הוא עצמו - אבל זה לא משנה, כי בכל שנייה לואי עמד לצאת מהדלת הקדמית.

ובדיוק כפי שהוא קיווה, דלת הכניסה נפתחה ולואי יצא החוצה, נועל את הדלת מאחוריו.  הארי נעמד זקוף ונתן לזרועותיו ליפול לצדדיו, צופה בלואיס מסתובב בביישנות מהדלת ועשה את דרכו בשביל הקצר.

"היי."  הארי התקרב, הוא הניח את ידו על מותניו של לואי בעדינות כשהוא רכן לנשק את לחיו.  לואי חייך בחזרה עם סומק על לחייו, "היי."

"בוא נלך."  הארי הסתובב ופתח לו את דלת הנוסע, לואיס הניד בראשו, "אתה לא צריך לפתוח לי דלתות, אתה יודע."  הוא אמר כשעלה למושב.

"אני לא פותח דלתות לכולם".  הארי חייך אליו חיוך קל, "אתה מיוחד."  הוא סגר את הדלת ברגע שלואי ישב, מקיף את המכונית כדי להיכנס למושב הנהג.

הוא חגר את עצמו ווידא שגם לואי היה חגור לפני שיצא ממקום החניה.

"לאן אנחנו הולכים?"  שאל לואי, ידיו נחו על ברכיו.  הארי רק חייך בלי לענות, לואי טפח על זרועו, "הארי?"

"כן, לו."

"לאן אנחנו הולכים?"

"זה הפתעה."

לואי התפרץ, "אני רוצה לדעת."

"אתה תדע. אבל בינתיים זו הפתעה."  הארי עצר ברמזור אדום ופנה אל פניו, הוא עקב על לחיו, "אל תתחרפן. מה שלומו של אודין?"

"הוא טוב. הכלב הכי חמוד."  לואי הניח לחיוך למתוח על שפתיו, "האימון הולך ממש טוב".

"תלמד אותו לשמור עליך."  הארי חייך קצת, לואי ציחקק, "הוא רק בן חודשיים, הוא עדיין צריך לגדול ולהתחזק."

"וכשהוא עושה זאת, תאמן אותו לשמור עליך, לתקוף כל מי שמאיים."  הארי אמר בכל פיסת רצינות, שנמסה כשלואיס ציחקק, "אתה טיפש."

"טיפשי? למה?"

"סתם - אתה פשוט טיפש."  לואי משך בכתפיו בחיוך.

תוך זמן קצר הם הגיעו ליעדם, לואי הסתכל מעט סביב, "מה אנחנו עושים כאן?"  הוא
שאל כשיצא מהמכונית, ידיים משפשפות את זרועותיו כדי להתחמם.