אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

חבר

תקציר: לואי ונייל מכירים חבר חדש.

~~~

זה היה יום חלש בבית הקפה, אז כשנייל סיים להכין את השוקו החם של לואי, הוא הכין לעצמו גם כוס קפה והלך לשבת איתו בשולחן שלו.

"אין כלבים היום?" נייל חייך כשהניח את הספל שלו מולו, לואי הודה לו בחיוך.

"לא, אין גורים היום. קר להם מדי בחוץ. אהובים שלי מסכנים, אני לא רוצה שהכפות שלהם יקפאו על המדרכה." לואי החזיק את הספל בשתי ידיו כדי לחמם אותם.

"אה אז אתה לא מהאנשים האלה שקונים להם, כאילו, כפפות וסוודרים." ניאל התגרה, לואי הוציא לעברו את הלשון, "אל תהיה טיפש. לרובם יש מספיק פרווה כדי להכין לי סוודר."

"יהיה מצחיק לראות את זה." נייל צחק כשאחד מעמיתיו לעבודה קרא לו. הוא קם מהשולחן, "סליחה לו, חוזר מיד."

לואי התבונן בו הולך להכין קפה של בחור, השניים ניהלו שיחת חולין וצחקו, בדיוק כמו שנייל תמיד עושה, זו הסיבה שלואי חיבב אותו, הוא אהב שהוא כל כך ידידותי ופתוח עם כולם.

נייל סיים להכין את הקפה של הבחור כשהשניים המשיכו לדבר, הולכים זה לצד זה כשנייל חזר לשולחן של לואי, שהיה ביציאה מהמקום, שאליו פנה הבחור.

"אלוהים לא, לעולם לא אעשה זאת" נייל ציחקק כשהתיישב בחזרה, הוא פנה ללואי, "לו זה שון, שון זה לואי."

"היי, נעים להכיר." שון הושיט את ידו, לואי לחץ את ידו, "היי, גם אותך."

"נייל אמר שאתה מאלף כלבים, זה ממש מגניב, חבר." שון חייך, לואי הנהן, "כן, אני מאלף. יש לי את כל הכיף שבעולם, מה אני יכול להגיד."

"יש לי כלב משלי, הוא בורדר טרייר". שון הראה ללואי את הרקע של הטלפון שלו, לואי השתולל, "אוי הוא חמוד. איך קוראים לו?"

"אני הכי גרוע כשזה מגיע לשמות, קוראים לו טדי". שון ציחקק, "יש לי אותו כבר שנה. אני לא מאמן, אבל הוא יכול לעשות את הדברים הבסיסיים, כמו לשבת, להביא יד, להתגלגל. זה בערך הכל."

"הוא ממש חמוד." לואי הנהן הוא אהב כלבים יותר מדי.

שון אסף את הטלפון שלו, "טוב אני אה, אני צריך ללכת, אבל אני מקווה שאראה את שניכם שוב."

שני החברים נופפו לשלום וחזרו לשיחת חולין, לפני שלואי נאלץ לעזוב. נייל סידר להארי כוס קפה, לואי הודה לו והבטיח לעצור בקרוב שוב.

~~~

~~~

לואי לקח את זאוס ורוקו לגינת כלבים חדשה בעיר, מזג האוויר עדיין היה קר, אבל לא ירד גשם כבר כמה ימים טובים אז הוא רצה לנצל את הרגע

הוא הוריד להם את הרצועות והוציא כדור טניס מחלקו הפנימי של המעיל שלו, מצחקק כששני הכלבים התחילו לנבוח בשמחה ולקשש בזנבותיהם. הוא זרק את הכדור, מחייך כשראה אותם רודפים אחריו.