אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

התרגיל

תקציר: הפעם הראשונה שהארי אומר ללואי להתקשר ולכתוב לו כשהוא בחוץ, ולואי חשב שזו בדיחה.

~

לואי ציחקק בשקט על שפתיו של הארי, ידיו דוחפות בחצי לב את כתפיו, "הארי, בבקשה, אני צריך ללכת."

הארי כרך את זרועותיו סביב מותניו של לואי בחוזקה, הוא ישב, חצי נשען על שולחנו במשרדו כדי להוריד את עצמו לגובהו של לואי, ולואי עמד בין ברכיו.  הוא לא הפסיק לנשק את לואי, והוא לא יכול היה שלא לחייך כשלואי התחיל לצחוק קצת.

"אתה כל כך חמוד."  הארי נסוג מהנשיקה וחיכך בעדינות את אפו באפו של לואי, "אתה חייב ללכת? עוד לא סיימתי לנשק אותך."  הוא נישק אותו פעם נוספת.

לואי הסמיק, "כן, אני צריך ללכת להביא כמה דברים לאודין, ויש לי את הרשימה הזאת שחיכתה מספיק זמן."  הוא העביר את אצבעותיו ברכות בשיערו של הארי, "אם אני לא אלך אז אני אשכח מזה שוב."

"תן את הרשימה הזאת לאחד השומרים והוא יקנה הכל, בזמן שאתה תשאר כאן איתי ותנשק אותי עוד."  הארי התקרב יותר, לואי ציחקק ורכן לאחור ממנו, "לא, תפסיק עם זה. אני הולך לשם בעצמי."

הארי כיווץ את שפתיו בעודו מביט בלואי עוד כמה רגעים, ואז נישק אותו פעם אחרונה, "בסדר."  הוא שחרר את זרועותיו מסביבו, מזיז את ידיו לנוח על מותניו, "אתה חייב להבטיח לי משהו."

"מה זה?"  לואי התחקה אחר קו הלסת שלו, הארי נשען למגע שלו, "אתה חייב להתקשר אליי אם משהו לא בסדר.

אתה צריך לשלוח לי הודעה כשתגיע לשם, לאיזה חנויות אתה נכנס. תשלח לי גם תמונות, אני רוצה לדעת שאתה בסדר בכל שנייה שאתה שם בחוץ."

לואי נשך את שפתו התחתונה כדי לא לצחוק, "אני מבטיח."

הארי גנב עוד נשיקה אחת לפני שקם מהשולחן, שחרר את לואי ללכת, "לך לפני שאשנה את דעתי ואחזיק אותך כבן ערובה"

~

לואי נסע למרכז הקניות, החנה את מכוניתו ונעל אותה לאחר שיצא.  הוא הוציא את הרשימה מכיס הז'קט שלו והסתכל מסביב בחנויות, קודם הוא נכנס לחנות החיות כדי לסיים קודם כל עם צרכיו של אודין.

הוא סיים עם החנות והעמיס הכל למכוניתו, לפני שהמשיך לחנויות אחרות במרכז.  הוא עצר בבית קפה והזמין שוקו חם ומאפינס, ישב ליד אחד השולחנות בחוץ.

הוא שלף את הטלפון שלו מהכיס שלו, גבות מורמות כשראה שהוא קיבל מספר הודעות טקסט ושיחות שלא נענו מהארי.  בדיוק כשעמד ללחוץ על כפתור השיחה הוא שמע צווחות רמות של מכונית, וכשהרים את מבטו התרחבו עיניו כשראה שלושה ריינג' רוברים שחורים עוצרים מולו.

הוא נרגע קצת כשהארי יצא מאחת המכוניות, אבל אז שמר על שפתיו כפופות כשראה את הבעתו הקשוחה, ושהוא לובש את החולצה הקרבית שלו, מכנסיו ומגפיים.

"לא התקשרת."  הארי הניד בראשו, "לא שלחת הודעה. לא ענית לי."

לואי נשך את שפתו התחתונה, "הטלפון של- שלי על שקט".  הוא מלמל.

הארי לקח נשימה עמוקה לפני שפנה לאנשיו.  "בדוק את האזור, תגיד לי אם אתה רואה משהו חשוד." הוא אמר לוויקטור, שהנהן ופנה לתת עוד פקודות לשני הצוותים.

הארי פנה ללואי והתקרב, שולף את הכיסא שלידו והתיישב.  לואי השתולל מעט, מבטו נשמט, "סליחה שאני מדאיג אותך."

"מותק, למה לא עשית מה שביקשתי?"

לואי חשב על בקשתו של הארי, ולפני שהספיק לעצור את עצמו הוא חייך, צחקוק זעיר עוזב את שפתיו.  "אני - חשבתי שאתה צוחק."

הארי מצמץ.  "חשבת שאני צוחק?"

לואי ציחקק קצת יותר חזק והנהן, הארי הרחיק את החיוך שלו כששמע את לואי מצחקק.  "למה חשבת שאני צוחק?"

"אני לא יודע, זה פשוט - נשמע קצת קיצוני, וחשבתי שאתה צוחק. באמת הייתי מתקשר אם משהו לא בסדר, אבל חשבתי שלשלוח הודעה בכל פעם שאני נכנס או עוזב חנות זה פשוט מצחיק." לואי כיסה את פיו כשהוא צחק קלות.

הארי נשען לאחור במושבו ושילב את זרועותיו על חזהו, מחייך מעט כאשר מבטו של לואי צנח אל הזרוע והחזה שלו.  לואי הבין שהוא נתפס והסיט את מבטו מסמיק, הארי תפס את לואי ממושבו והביא אותו לחיקו, "אני אפילו לא יכול לכעוס עליך. אתה פשוט מקסים."

"כעסת באמת?"  לואי שאל בשקט, הארי ניקר את זווית שפתיו, "רק קצת. במשך, בערך, בקושי שלוש שניות."

"לא התכוונתי לעצבן אותך."  מצב רוחו של לואי ירד מעט מהמחשבה שהארי כועס עליו, הארי הניד בראשו, "אני לא כועס, בייבי. היי, בלי להזעיף פנים."  הוא ליטף את לחיו, "אני לא כועס".

"אני אשלח לך הודעה בפעם הבאה. והתקשר, ואשלוח תמונות, ואשלוח לך אימייל, ואצמיד את המיקום שלי בצ'אט שלנו, ו-"

"שש, מותק, זה בסדר."  הארי לחץ אותו קצת "אני עושה את כל זה כדי לשמור על בטיחותך, תזרום עם זה כדי שאוכל להיות יותר שליו לגבי זה שאתה יוצא לעיר."

לואי הנהן, "בסדר."

הארי נישק אותו בעדינות, לפני שתפס את ספל השוקו החם של לואי וקירב אותו אליו, "תשתה, בייבי, לפני שיהיה קר."

מלצרית ניגשה אליהם ולקחה את הזמנת הקפה של הארי, הארי הושיט לה כמה שטרות ואמר לה לשמור את העודף.

"זה טוב?"  שאל הארי בעוד לואי נגס מהמאפין שלו, לואי הנהן והאכיל את הארי בחיוך, "מתוק, לא?"

"אתה יותר מתוק."  הארי מצא את עצמו אומר, מחייך כאשר לואי הסמיק קצת.

המלצרית חזרה עם הקפה של הארי, הארי התבונן כשהיא מניחה את הספל על השולחן.  לואי הודה לה בשקט וחיכה שתהיה רחוקה מספיק לפני שפנה להארי "מתי תלמד לומר 'תודה' כשאנשים עושים עבורך דברים נחמדים?"

"ביום שבו תלמד איך להכות כמו שצריך למישהו."  הארי חייך, לואי התנפל וניסה להתרחק מחיקו, למרות שהארי החזיק אותו חזק יותר, "אני צוחק בייבי."

"אני אגרום לך להגיד 'תודה', רק תחכה."  לואי תקע אותו בחזה, הארי הזיז את השוליים שלו ממצחו, "למען האמת, אתה היחיד שיש לו סיכוי."

~

תהנו:)