אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

"חבר" ותיק

תקציר: לואי נתקל במישהו מהתיכון שלו בביניין המשרדים של הארי

~

"כן, אני נכנס עכשיו."

אמר לואי לטלפון כשעבר דרך הדלתות הקדמיות של הבניין, מחליק את הכרטיס שלו כדי לעבור את המחסום האוטומטי.

"טוב. רוד כמעט סיים להכין את האוכל שלנו."  אמר הארי.

"בסדר, אני אהיה שם בעוד שתי דקות."

"כל שנייה אחר כך אבוא למצוא אותך."

"אני יודע."  לואי ציחקק, "להתראות."

"להתראות בייבי."

לואי ניתק בחיוך כשהגיע למעליות, הוא לחץ על הכפתור וחיכה לפתיחת הדלתות.

"מי יש לנו כאן?"

לואי סובב את ראשו, נשימתו נעתקה בגרונו כשראה את מארק, הבריון שלו בתיכון.  הוא לקח כמה צעדים לאחור באופן אינסטינקטיבי, מארק חייך כשצעד קדימה, "טוב לדעת שאתה עדיין מפחד ממני בצדק."

"בבקשה לך."  לואיס הניד בראשו, הוא ניסה להיכנס למעלית כשהדלתות נפתחו אבל מארק חסם את דרכו, "אני לא חושב. יש לי כמה שאלות, בוא נתעדכן."  הוא תלה את זרועו סביב כתפו של לואי, כאילו היו חברים - אבל הוא לחץ אותו בכאב.

"קדימה, אני חייב לדעת מה אדם כמוך עושה במקום מפואר כזה? אה? אתה שומר?"  הוא ציחקק, לואי ניסה להדוף אותו ממנו, "אתה פוגע בי."

"חשבתי שכבר התרגלת לזה."  מארק קירב אותו, כמעט חנק אותו.

שני שומרים מיהרו לעברם והורידו את מארק מלואי, הם הצמידו אותו לקיר עם ידיו מאחורי גבו.

הארלי הצטרף אליהם, פנה ללואי, "אתה בסדר?"

לואי ממצמץ את דמעותיו, ידיו כרוכות סביב צווארו.

"איך שניכם מכירים אחד את השני?"  שאל הארלי ולקח בקבוק מים מאחת המזכירות, שהזעיקה את המאבטחים כשראתה את מצוקתו של לואי, והביאה בקבוק מים כדי לעזור להרגיע את לואי.  הוא הושיט ללואי את הבקבוק, "הארי יהיה כאן בכל שנייה עכשיו."

לואי הציץ מעבר לכתפו של הארלי במארק, שידיו היו אזוקות מאחורי גבו כששומרי הראש שמרו עליו צמוד לקיר.  הוא הסתכל בלואי, לואי הפנה את מבטו ובלע רוק בכבדות.

המעליות צפצפו לפני שאחת נפתחה, הארי יצא עם שני שומרים בעקבותיו.  קודם הוא ניגש אל לואי, והכניס אותו אל חזהו, "אתה בסדר?"

לואי הנהן, הארי לקח את הבקבוק מידיו ופתח את הפקק שלו, מחזיר לו אותו.  הוא חיכה שלואי ישתה לפני שפנה למסור להארלי את הכוס, וצעד אל מארק.

המאבטחים זזו מדרכו, הארי סובב את מארק מולו ואחז בצווארו, הרים אותו מרגליו,
"איך לעזאזל אתה מעז."  הוא דחף אותו לתוך הקיר, העיניים קרות והקול נמוך.

"תקשיב, אה, מר סטיילס - הבחור הזה ואני חוזרים אחורה, אני מכיר אותו מהתיכון."  הוא ציחקק בעצבנות, "אין מה לדאוג."

"האמנם."  הארי מצמץ פעם אחת, "בוא נבהיר כמה דברים."  הוא הניח אותו ותפס את זרועו, התקרב מעט למקום שבו היו לואי והארלי, למרות ששמר מרחק - הוא לא רצה שהבחור יהיה קרוב ללואי.

"לואי."  הארי אמר את שמו בשקט, "ספר לי איך שניכם מכירים אחד את השני."

לואי בלע את רוקו בכבדות, שומר את עיניו על הארי.  "ה-הוא - הוא נהג להציק לי בתיכון."  הוא אמר בשקט.

"הוא הטריד אותך גם עכשיו?"  הארי שאל, לואי הנהן בראשו כן.

מארק נעץ מבט זועם בלואי, למרות שזה לא החזיק מעמד כשהארי סובב אותו לפניו, הלסת שלו קפוצה בחוזקה.  הוא ליווה אותו לאחור והצמיד אותו לקיר, סובב אותו כך שהחזית שלו נלחצה אל הקיר.

הוא פנה למאבטחים.  "מפתחות."  הוא הושיט את ידו, אחד מהם מיהר למסור לו את המפתחות הקטנים.  הוא הוריד את האזיקים, לואי התבונן בבלבול, מתחבא יותר מאחורי הארלי כשהמשיך לצפות.

הארי הושיט את האזיקים והמפתחות למאבטחים, "הראו לי את צילומי האבטחה."

המזכירה התקרבה והושיטה לו טאבלט, הסרטון מוכן.  הארי התבונן איך מארק ניגש ללואי, שניסה להתרחק, רק כדי שמארק יתלה את זרועו סביבו - כנראה גרם ללואי לאי נוחות כאשר הוא פגע בו.

הוא החזיר למזכירה את הטאבלט שלה והפנה את תשומת לבו חזרה למארק, סובב אותו כדי להתמודד מולו.

"הזרוע הזו הייתה מסביב לחבר שלי, נכון?"  הארי הנהן לעבר זרועו השמאלית של מארק, הוא אחז בידו השמאלית של מארק והניח את ידו השנייה אל החזה של מארק מתחת לכתפו.

"תזמין אמבולנס."  זה כל מה שהארי אמר לפני שהוא פרק את כתפו של מארק, משך אותה מהשקע שלה, גורם לו לבכות מכאב.

לואי נרתע והניח את ידו אל פיו, מסיט את מבטו כשמארק צנח על הרצפה.  הארי התבונן במארק, לפני שהוריד את עצמו כדי להביט בו.  "לעולם אל תדרוך כאן, או בכל מקום אחר שבבעלותי. אם אראה אותך שוב, אתה יודע מה יקרה."

הוא נעמד וניגש אל לואי, מחזיק את זרועו פתוחה כדי שלואי יכנס לצידו.

לואי התאים את עצמו בדממה לצדו של הארי, הוא הציץ בפעם האחרונה במארק לפני שהארי הכניס אותם למעלית, מחליק את הכרטיס שלו ולוחץ על מספר המשרד שלו.

"ה-הארי."

"כן בייבי."

"אתה - אני-אני... לא היית צריך לעשות את
זה." הוא אמר בשקט, הארי לחץ נשיקה לראשו, "כמובן שהייתי.  אף אחד לא מתחמק מלגעת בך כמו שהוא עשה".

לואי השתולל מעט, עדיין מזועזע.  המעלית נעצרה והדלתות נפתחו, הארי הוליך אותם החוצה ונכנס למשרד שלו, שם האוכל שלהם חיכה ליד השולחן.

הוא התיישב והביא את לואי לחיקו, מחזיק את זרועותיו סביב מותניו בעודו מנשק את לחיו בעדינות, מפלפל את צידי פניו.

"לעולם לא אתן לאף אחד להתחמק מלפגוע בך, לא מילולית ולא פיזית."  הארי סובב את ראשו של לואי אל מולו, לוחץ נשיקה על שפתיו, "אל תצפה ממני לשבת בשקט ולתת לדברים כאלה לקרות, אף פעם."

~

קצת מאוחר אבל לפחות העליתיי