אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

אל תגע במה ששלי

תקציר:  אחד מחבריו של הארי לוחץ על לואי ומגיע עד לגעת בו.

*אזהרת טריגר: תקיפה מינית, עינויים*

~

"היי לורה."  לואי חייך למזכירתו של הארי, היא חייכה בחזרה, "היי מתוק, איך עבר עליך היום?"

"היה בסדר, שלך?"  הוא תפס כמה M&M's מהקערה שעל השולחן שלה, היא דחפה את הקערה אליו, "היה טוב. הארי עדיין בפגישה שלו, הוא אמור לסיים בעוד כעשר דקות."

"בסדר, אני פשוט אחכה במשרד."  לואי הנהן, תפס עוד קצת מה-M&M והלך למשרד.  הוא הקיש את הקוד ודחף את הדלת לרווחה, נאנח כשהניח לה להיסגר מאחוריו.  הוא שנא כמה כבדה הדלת הזאת.

הוא הלך לשבת על הכיסא של הארי מאחורי השולחן ותפס את התפריט מהמגירה השלישית, הארי עובד עד מאוחר ולואי לא רצה להיות לבד בבית לארוחת ערב, אז הוא שאל את הארי אם הוא יכול לבוא לפחות לאכול איתו ארוחת ערב, הארי כמובן הסכים.

הוא בחר שתי מנות מהתפריט והתקשר לרודריגו, השף של הארי, מהטלפון המשרדי על גבי השולחן

הוא הזמין את המנה שלו ושל הארי והודה לרודריגו, ניתק את הטלפון בדיוק כששמע את זמזום דלת המשרד נפתחת.

בהתחלה הוא חייך, וחשב שזה הארי, אבל החיוך שלו נפל קצת כשראה בחור שהוא לא הכיר.

"הו שלום."  הבחור חייך, לואי זז בכיסא, "היי."

"לא ידעתי שלסטיילס יש חברה הלילה."  הבחור התקרב, "האם לזה הוא התכוון
ב'לעבוד עד מאוחר'?"

"אני מצטער? אני לא מבין."  לואי קימט את מצחו.  "מי אתה ?"

הבחור הסתובב סביב השולחן ועמד לידו, מושיט את ידו ללואי ללחוץ, "פרנק, נעים להכיר אותך, יפה."  לואי לחץ את ידו, פרנק הרים את ידו ונישק את החלק האחורי שלה, מה שגרם ללואי לחזור במהירות.

"נכון, אה. אני - אני פשוט אחכה בחוץ."  לואי קם מהכיסא, פרנק אחז בזרועו ומשך אותו קרוב יותר, "אל, תישאר איתי. בוא נחכה  להארי ביחד." פרנק התיישב על הכיסא של הארי וניסה למשוך את לואי לחיקו.

לואי דחף את ידיו בנשימה והתרחק ממנו, "זה לא רעיון טוב."  הוא נד בראשו וניסה לעזוב את המשרד, אך הוא תפס אותו שוב, הפעם במותניו.

"תקשיב, או שאתה נותן לי לגעת בך או שאני אומר להארי - שהוא חבר קרוב שלי - שאתה לא הקשבת לי."  פרנק הצמיד אותו לשולחן, "ותאמין לי שאתה לא רוצה להכעיס אותו."

פרנק ניסה לדחוף את פניו לצווארו של לואי, לואי ייבב והדף אותו, "ע-עצור, עזוב."

"לעזאזל לעזאזל."  פרנק נהם וסובב את לואי, מפשעתו נלחצת אל התחת שלו וידיו עדיין אוחזות בירכיו, "אתה כל כך פאקינג קשה."