אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

בית קברות

תקציר: הארי לוקח את לואי לבית הקברות, לקברים של הוריו ואחותו.

~~~

לואי החזיק שלושה זרי פרחים בזרועותיו, הוא המשיך להציץ אל הארי שנהג, בוהה קדימה בכביש.

פניהם הופנו לבית הקברות, בליווי שני רכבי שטח, אחד נוסע לפניהם, השני מאחוריהם.

הארי הביט אל לואי כשראה אותו בוהה, "הכל בסדר?"

"כן, כן אני בסדר. רק מוודא שאתה בסדר." לואי הנהן.

"אני בסדר בייבי." הארי הנהן. "אנחנו נהיה שם בעוד עשר דקות."

הם הגיעו לבית הקברות, השומרים ליוו אותם לשטח. לואי חיבק את שלושת זרי הפרחים בזרוע אחת, זרועו השנייה קשורה בזרועו של הארי כשהלכו זה לצד זה.

הם הלכו במעלה גבעה, שם היו שלוש מצבות מתחת לעצי דובדבן ורודים, ספסל בטון מול הקברים.

לואי הרפה מזרועו של הארי, מתבונן כשהוא מתקרב מעט. הוא עמד מול הקברים. מסתכל למטה לעברם, זוג משקפי שמש על פניו. הוא פנה להסתכל בלואי וסימן לו לבוא, לואי ניגש אל הקברים והניח בשקט כל זר על כל מצבה.

הארי לקח את ידו והשניים ישבו על הספסל, לואי קשר את זרועותיהם זו בזו, שתי ידיו אוחזות בידוהגדולה של הארי. "ספר לי עליהם?" הוא שאל בשקט, משעין את ראשו על כתפו של הארי.

"אבי, רובין, הוא היה מנהיג גדול. איש משפחה נהדר. הוא אהב את כולנו כל כך, יותר מדי לפעמים". הארי התחיל. "תמיד דאג לנו, תמיד היה שם בשבילנו. הוא המודל לחיקוי שלי".

לואי לחץ את ידו בעדינות.

"כשהייתי קטן הוא היה האבא הכי טוב. הופיע לכל משחקי הכדורגל של בית הספר שלי, עזר בשיעורי בית. כשהייתי בערך בן ארבע עשרה, הדברים התחילו להיות מחורבנים כאן בעיר. הוא אפילו לא הטיל ספק בזה, רק אסף את הצוות שלו ועבד בשיתוף פעולה הדוק עם כוחות המשטרה כדי להילחם בטרור שלהם

היו סוחרי סמים, קבוצות חמושות, קבוצות סחר בבני אדם - העיר הייתה בחרא עמוק. צפיתי בו נלחם ברוע הזה, צפיתי בו עושה כל שביכולתו כדי להפוך את העיר למקום טוב יותר. כל כך רציתי להצטרף אליו. הוא נתן לי להצטרף לאחר שמלאו לי שמונה עשרה. הוא אימן אותי עם רובים וסכינים והגנה עצמית במשך שנה לפני שהצטרפתי, אז לא פיגרתי יותר מדי בעניינים. קראתי דוחות, ערכתי מחקרים- נהגתי לשבת עם צוותי אבטחת הסייבר, או בחדר המלחמה בבניין המשרדים שלו כדי לראות איך מתנהלים דברים מחוץ למגרש. הוא היה הגיבור שלי".

לואי נשך את שפתו התחתונה. "איך - איך הוא מת?" הוא לחש.

"היה לו עידכון על הרוצחים של אמא שלי ואחותי והלך עם אנשיו למקום הנטוש הזה בעיר. בניין שהיה פעם מועדון לילה, אבל הושמד על ידי כמה סוחרי סמים. לא הייתי איתו שם, הייתי בחדר המלחמה אז הוא נורה כמה פעמים, חלק עלו על האפוד שלו, חלק פגעו בזרועותיו וברגליו, אבל כדור חתך את צווארו.