אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

הגנה עצמית

תקציר: לואי משתמש בשיעורי ההגנה העצמית של הארי.

~~~

"סליחה, סליחה אני חייב לענות לזה." לואי הרים את הטלפון שלו מהדלפק, הצחקוקים שלו היו בלתי נשלטים כשהוא השתיק את נייל שיפסיק לצחוק גם הוא.

"היי האזי." הוא חייך כשהצמיד את הטלפון לאוזנו.

"היי בייבי. עדיין עם נייל?"

"כן, אבל כמעט סיימנו." לואי החזיר את מבטו אל נייל, לפני שהשניים צחקו שוב.

"עם כמה שאני אוהב את זה שאתה צוחק, השעה קרובה לעשר בלילה. אני גם סיימתי עם העבודה להיום אז אני אלך הביתה".

"אני יודע שזה מאוחר, אבל נייל בדיוק סוגר את בית הקפה ואז אנחנו נעזוב." לואי בעט מעט ברגליו, "גם אני אחזור הביתה בקרוב."

"בסדר. שלח לי הודעה כשאתה באוטו. אני אוהב אותך."

"אני אוהב אותך, נתראה עוד מעט."

לואי ניתק את השיחה עם חיוך על שפתיו, "אני אוהב את הקול שלו של סוף היום, האם זה נשמע מוזר?" הוא הרים את מבטו אל נייל, שבדיוק הוריד את הסינר מסביב מותניו.

נייל קיפל את הסינר שלו, "למה אתה מתכוון בקול של סוף היום?" הוא הניח אותו מתחת לדלפק בסלסלה עם שאר הסינרים המקופלים.

"בסופו של יום, הקול שלו כאילו, קצת יותר מחוספס ושרוט וקצת עייף, ואני אוהב כשהוא נשמע ככה." לואי השעין את מרפקיו על השיש, ראשו בידיו וחיוך רגוע על שפתיו, "אני גורם לו לדבר איתי על דברים אקראיים רק כדי לשמוע את הקול שלו."

"כשאני בבית אחרי יום ארוך ואמיליה מנסה לדבר איתי אני פשוט נרדם באמצע." נייל ציחקק קצת, "הארי כל כך מוקצף בכל זאת."

השניים אספו את חפציהם, כאשר דלת בית הקפה נפתחה ואדם נכנס פנימה, אפו של לואי התעוות מריח האלכוהול שהביא עמו.

האיש נשען על הדלפק, אמות ידיו תומכות במשקלו, "תכין לי קצת קפה, בחור." הוא הושיט את ידו לכיסו כדי לשלוף כמה שטרות.

"סליחה חבר, אנחנו סגורים." נייל הניד בראשו וחייך לאיש חיוך מתנצל.

"שטויות. פשוט תכין לי את הקפה שלי." האיש טרק את השטרות שלו על הדלפק, נייל הלך מאחורי השולחן, "אני לא יכול לעשות את זה, אנחנו סגורים, אנחנו סגורים כבר שעה".

"תכניס את התחת שלך מאחורי השולחן הזה ותכין לי את הקפה הארור שלי." האיש נסוג מהדלפק ופנה לעבר נייל.

לואי פתח את פיו כדי לבקש מהאיש לעזוב, אבל נבהל כשהאיש דחף את כתפיו של נייל בגסות, וגרם לו ליפול לתוך כיסאות הבר.

נייל התרחק ממנו, "או שאתה עוזב עכשיו או שאני מתקשר למשטרה." הוא הצביע לעבר הדלת

"אני לא עוזב עד שאקבל את הקפה שלי." האיש תפס את אחד מכסאות הבר והשליך אותו לכיוונו של נייל. למרבה המזל הוא היה שיכור מכדי לזרוק כיסא בר כבד, הוא פיספס את נייל בכמה מטרים.