אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

טיפול

תקציר: רגע אחרי הלילה שבו פרצו הבריונים לאחוזה. AKA הדיון שכולכם חיכיתם לו.

~~~

זה היה מאוחר בלילה, הארי היה במשרד ועבד ליד השולחן שלו.  האורות היו מעומעמים ברובם, הוא הקליד על המקלדת תוך כדי קריאת מידע מניירות שקיבל מצוות אבטחת הסייבר שלו - מידע על הבריונים שפרצו לאחוזה.

לואי היה ישן בחדר שמאחורי המדפים.  הוא הצליח להירדם לאחר שהכריח את עצמו להישאר ער במשך זמן רב;  הוא נרדם בשבע בערב, לאחר שהיה ער למעלה מעשרים וארבע שעות.  הוא היה מותש.

הארי נשאר איתו כשהוא נרדם,  הכניס אותו למיטה, נשכב לידו מעל השמיכות והחזיק אותו.  לואי נרדם מהר יותר ממה שהארי חשב שזה ייקח לו.

השעה הייתה אחת עשרה בצהריים, הארי עסק בעבודתו בארבע השעות האחרונות, והביט מעלה לעבר ארגז המדף, שנדחף פנימה לתוך הקיר כדי לחשוף את המסדרון הקצר המוביל לחדר השינה הנסתר, בו ישן לואי,

הוא סיים להקליד את הקטע שלו בדו"ח ואסף את המסמכים שהיו פזורים על שולחנו, נעמד כדי לתפוס משהו לשתות.

לואי התעורר מהסיוט שלו עם רתיעה מלאה, עיניו נפתחו.  לקח לו כמה שניות לקלוט את סביבתו ולהבין שהוא ער, שמה שקרה היה רק ​​חלום.

הוא היה מכוסה זיעה אבל רעד מרוב קור, בגדיו נדבקו לגופו כשהתיישב במיטה.  הוא הרגיש את החרדה והבהלה מהסיוט שעדיין מבעבעים בתוך החזה שלו, ולפני שידע, דמעות החלו לזלוג על לחייו.

הוא משך את ברכיו אל חזהו וכיסה את פניו בידיו, יבבה עוזבת את שפתיו, ואז עוד בכי עדין שפשוט לא הצליח להחזיק מעמד.

הארי עמד דומם במקומו כשהקשיב מקרוב,  הוא חשב ששמע את לואי זז במיטה.  לבו התכווץ בחזהו כששמע את יבבתו של לואי, ואחריה בכי חרישי ועמום.  הוא נטש את כוס הקפה הטרי שלו ונכנס לחדר השינה הנסתר.

הוא לא אמר דבר כשישב על קצה המיטה וכרך את זרועותיו סביב לואי, התחושה הכואבת בחזה שלו גדלה בשנייה.  הוא נתן ללואי לחיצה עדינה, בדיוק עמד למשוך אותו לחיקו, אבל לואי זז מזרועותיו בתנועות איטיות ורועדות.

"בייבי"  הארי ניסה להגיע אליו שוב, אם כי לואי הזיז את ידיו וקם מהמיטה, עדיין בוכה בשקט.

גם הארי קם ממקומו, מזעיף את פניו כשראה את לואי נכנס לחדר האמבטיה וסוגר את הדלת מאחוריו.  לבו נסדק למשמע סיבוב המנעול.

הוא ניגש ואחז במשקוף הדלת בשתי ידיו, מפרקי האצבעות שלו הופכות ללבנות מהאחיזה ההדוקה שהיתה לו סביב הדלת.  "בייבי, דבר איתי. אני לא יכול לסבול את הידיעה שאתה נסער. אני כאן, תן לי להיות כאן בשבילך."

הוא השעין את מצחו על הדלת, פניו צבוטות למשמע הבכי של לואי מאחוריה.

"ת-תן לי להיות לבד. בבקשה. אני רוצה להיות לבד בינתיים."  לואי הצליח לומר דרך הבכי שלו.  "בבקשה-בבקשה לך."