אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

צלקות

תקציר: הארי מספר ללואי על חלק מהצלקות על גופו.

~~~

לואי התעורר מרעשים של מקלחת,  הוא רק עבר לגור עם הארי לאחרונה ועדיין לא התרגל לעובדה שהארי התעורר מוקדם בסופי שבוע כדי להתאמן.

הוא השתולל מעט ודשדש במקום שלו כדי להרגיש שוב בנוח, פלט אנחה רכה.  המיטה של הארי - ובכן עכשיו המיטה שלו, מדי, הייתה רכה, רכה מכדי שייצא ממנה.

המקלחת הפסיקה להשמיע רעשים, הוא הקשיב להארי מדשדש בחדר האמבטיה לפני שהדלת נפתחה והוא יצא החוצה.  הארי הביט אל לואי, חיוך נפרש על שפתיו למראה כשהוא נכנס לחדר הארונות כדי להתלבש.  הוא לבש זוג בוקסר ומכנסי טרנינג, תלה את המגבת שלו לייבוש לפני שחזר לחדר השינה.

הוא ניגש לצד המיטה של ​​לואי והתכופף, ידיו לוחצות משני צידיו, "אני יודע שאתה ער, בייבי."

"לא אני לא."  לואי מלמל כשהסתיר את חיוכו בכרית מתחת לראשו.

אפו של הארי התעוות לנוכח החמידות שלו, הוא נענע יד אחת מתחת לשמיכות ודיגדג בצדדיו, "שקרן".

"בסדר, בסדר, תפסיק - האזי!"  לואי צחק כשהתפתל מהדגדוגים, הארי כרע ברך על המיטה ורכן לנשק את לחיו של לואי, "בוקר טוב".

"בוקר טוב."  לואי חייך, דוחף את הארי כשהוא רכן פנימה, מכוון לנשיקה על השפתיים.  "האזי לא, יש לי נשימה של בוקר."  הוא כיסה את פיו והתגלגל מהמיטה, רץ לחדר האמבטיה וסגר את הדלת מאחוריו.

הארי לקח את הזמן לארגן את המיטה ולבדוק אם יש הודעות חשובות בטלפון שלו, הוא היה עם הגב לשירותים כשלואי יצא.

לואי הסמיק לראשונה כשהבין שהארי חשוף אבל אז תשומת הלב שלו הייתה על הצלקות שעל גבו.  הצלקות היו לבנות והחלימו במלואן, מבולגנות אחת על השנייה על כל הכתף הימנית שלו.  בגב התחתון שלו הייתה צלקת נוספת צורה של X, גם היא נרפאה לחלוטין.

הוא ניגש אל הארי, ששמע אותו והסתובב לפניו.  לחייו של לואי היו ורודות מסומק כשהוא טפח באצבעו על השכמה של הארי, "מה - מה קרה? איך..."

הארי רק חייך אליו חיוך עדין, "סיפור ארוך". 

לואי הרים את מבטו אליו מבעד לריסיו, "תספר לי."  הוא ביקש ממנו בקול רך, והארי היה חלש.

הוא הניח יד מנחמת על מותניו של לואי.  "לפני כמה שנים הייתי בן ערובה על ידי איזשהי קבוצה.  הם רצו מידע, ניסו להשיג אותו באמצעות שוט מתכת."

לואי החזיק את שפתו התחתונה בין שיניו, ידו ירדה לצלקת בצורת X.  "וזו..?"

"אותה קבוצה. שרפו אותי עם חתיכת מתכת בוערת."

לואי סרק את גופו של הארי, עבר על גבי צלקות קטנות בצורת עיגול מעל הגב שלו
"אלה מכדורים?"

"כן, כשהייתי מספיק טיפש כדי לא ללבוש אפוד."

"וזה מהלילה ההוא לפני חודש, כשבאתי בערך בארבע לפנות בוקר. כשארבו לך ותקפו אותך בסכין."  לואי טפח על הצלקת הנרפאת על האמה של הארי.

לאחר מכן הוא הסתכל על החזה של הארי, ראה קווים חלשים של צלקות מתחת לקעקועים הארי הביט אל החזה שלו, היכן לואי הסתכל.  "אלה רק חתכים מסכין, מריבות".

"והזו?"  לואי הצביע על שתי צלקות ורודות בצד הגוף של הארי.  הם היו נמוכים והדרך שבה הם החלימו הייתה שונה - הם לא היו לבנים ודהויים, אלא ורודים וגבשושיים על העור.

"נדקרתי פעמיים, ולא הצלחתי לקבל את הטיפול הרפואי שהייתי צריך, אז נאלצתי לשרוף את הפרץ כדי לסגור אותו ולתפור את העור שלי כדי לעצור את הדימום".  הארי הסביר, "לא עשתי עבודה טובה מאוד."

פניו של לואי התכווצו בעצב למשמע הסיפור, "נשמע כואב".

הארי הניח את שתי ידיו על מותניו של לואי, "אל תעשה את הפרצוף הזה, בייבי, זה כואב יותר מדקירה."

"סתום."  לואי נאנק ודחף את הארי מעט, הארי חייך והטה את ראשו של לואי למעלה כדי לנשק אותו, "רוצה לצאת לארוחת בוקר?"

"איך אתה ממשיך משיחות כאלה כל כך מהר".  לואי מלמל כשהארי נישק אותו עוד קצת, מחזיק את פניו בידיו הגדולות.

"הצלקות האלה הן מדברים שקרו בעבר, וזהו. שיישארו שם".  הארי נישק את מצחו.

לואי התפרץ קצת, "בסדר. אבל בבקשה תיזהר, האזי, אל תיפצע."  הוא הרים אליו את מבטו מבעד לריסיו בעיניי כלבלב גדולות.

הארי נישק אותו שוב, "אני אנסה."

~~~~