אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

סופה

תקציר: סופה מתחוללת בחוץ ולואי לבדו בדירה שלו. הארי נמצא שם תוך שניות

~~~

לואי שכב ער במיטתו, מחזיק את השמיכות סביבו כשהקשיב לסערה שבחוץ. הוא לא הצליח להביא את עצמו לעצום את עיניו, למרות שהרגיש עייף מהיום הארוך.

אני צריך הסחת דעת, חשב לואי לעצמו לפני שתפס את הטלפון שלו מהשולחן הסמוך, שולף אותו מהמטען. הוא עבר מאפליקציה אחת לאחרת, צפה בסרטונים כדי להסיח את דעתו.

הוא קימט את גבותיו כשראה שהארי מתקשר אליו, השעה הייתה אחרי חצות.

"הארי?"

"היי בייבי. מה את עושה כל כך מאוחר?"

"אני יכול לשאול אותך אותו דבר, אתה יודע." לואי חייך קצת.

"עבדתי עד מאוחר, אני עוזב את בניין המשרדים עכשיו. למה אתה ער?"

"רק... אתה יודע. לא יכול לישון."

"יש סיבה מיוחדת?"

לואי היה שקט לכמה שניות, הוא לא רצה להישמע כמו ילד, אבל הוא גם לא רצה לשקר להארי.

"לא ממש. שום דבר רע."

"אני אהיה בקרוב אצלך"

"אתה - מה?" לואי הרים את גבותיו.

"הייתי רוצה לראות אותך, אני רוצה לוודא שאתה בסדר."

לבו של לואי נמס למשמע דבריו. הוא נשך את שפתו התחתונה עם סומק ורוד על לחייו, "אבל זה כל כך מאוחר, אתה צריך ללכת הביתה לישון."

"אני רוצה לראות אותך. אני אסיים בקרוב."

"בסדר." לואי נכנע כשהסומק שלו העמיק.

"טוב. נתראה בעוד עשר דקות בייבי."

הם ניתקו, לואי נשך את שפתו התחתונה, איך הארי ידע בכלל שהוא ער? הוא מעולם לא התקשר ללואי במהלך הלילה. ואז הוא הבין - הארי בדרך אליו. הוא קם מהמיטה והשפיל מבט אל בגדיו - הם לא היו מביכים מדי והיה לו נוח, אז הוא שמר אותם עליו. הוא לבש זוג גרביים רכות לפני שהתיז רק מעט קצת ממבשם הבד שלו על בגדיו -כדי להריח נעים אבל לא להיראות כאילו הוא עשה את זה בכוונה.

הוא הלך לסלון והדליק כמה אורות, לפני שהלך למטבח להדליק את הקומקום. הוא הציץ בחזרה לסלון, וראה ששמיכת הספה הרכה שלו לא שם. הוא הביא אותה מחדר השינה שלו והניח אותה על הספה, לפני שחזר למטבח.

הוא הכין שני ספלים, אחד עם תה לעצמו והשני עם קפה להארי, מבלי למלא אותם במים חמים עדיין, הוא חיכה להארי שיגיע קודם.

הוא ישב על הספה מתחת לשמיכה הרכה, גלל דרך עוד אפליקציה בטלפון שלו, כאשר נשמעה דפיקה רכה על דלתו. הוא הניח את הטלפון שלו והזיז את השמיכה, ניגש לדלת.