אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

"בבקשה" ו- "תודה"

תקציר: הסיפור של איך לואי גרם להארי לומר "בבקשה" ו"תודה".

~~

לואי הקיש את הקוד למשרדו של הארי ודחף את הדלת לרווחה, "היי האזי."  הוא הניח לדלת להיסגר מאחוריו בזמן שניער את מעילו, "כל כך קר בחוץ."

"עדיין קר לך כאן? אני יכול להגביר את החום."  הארי קם מכיסאו והלך אל התרמוסטט בפינת החדר, הגביר את החום כדי שללואי לא יהיה קר.  הוא הסתובב לחזור לכיסאו וחייך כשראה את לואי בנוח שם.

"נוח?"  הארי התקרב, לואי הנהן והתנועע מעט במושב,  "חיממת את זה בשבילי."

הארי הזיז את השוליים שלו מהמצח שלו, "יש לי עוד קצת עבודה לעשות לפני שאנחנו הולכים לארוחת ערב, אז אני צריך שתקום. אתה יכול לשבת על הברכיים שלי."

"תבקש יפה."  לואי חייך אליו בחמידות כשהוא לא זז בשביל לקום.

הארי מצמץ לעברו.  "זה בידיוק מה שעשיתי."

"לא אמרת את המילה שגורמת לבקש את זה יפה, נחמד."  לואי נשך את שפתו התחתונה, "אני לא קם עד שאתה עושה את זה."  הוא תפס את משענות הכיסא בשתי ידיו.

הארי רק חייך, "אתה חמוד. עכשיו אני צריך את הכיסא שלי בחזרה."

"תבקש יפה ואני אעשה זאת."  לואי משך בכתפיו, הארי עיקם מעט את אפו, "יפה, הא?"

הוא הושיט את ידיו למטה כדי לדגדג את צידיו של לואי, מחייך רחב יותר למשמע הצחקוקים של לואי.

"עצו-עצור!"  לואי התכרבל בכיסא וניסה לדחוף את ידיו של הארי, משחרר חריקה כשהארי נע אל צלעותיו.

"קום מהכיסא, מותק."

"ת-תבקש יפה! תבקש יפה כבר!"  לואי קרא בצחקוקים, הארי עצר ובמקום זאת הניח את ידיו על מותניו של לואי, פלט אנחה, "אתה יכול בבקשה לקום מהכיסא?"

"זה היה כל כך קשה?"  לואי פלט את הצחקוקים האחרונים כשהוא עצר את נשימתו לאחור וקם מהכיסא, הארי נישק את לחיו כמה פעמים, "אתה כל כך מקסים."  הוא התיישב על כיסאו והביא את לואי לחיקו הצידה, כשהוא מחזיק זרוע אחת סביב מותניו בזמן שהשנייה תפסה את עכבר המחשב.

לואי התכרבל בחזהו בעודו צפה בו עובד זמן מה, כאשר נשמעה דפיקה בדלת המשרד.

"זה רוד עם ארוחת הערב שלנו."  הארי הרים את לואי מחיקו, לואי  הנהן, "אני אלך לפתוח."

"אל תעשה. אני אעשה זאת."  הארי קם ועצר אותו, הולך לדלת בעצמו.

"למה? זה רק רוד."  לואי שאל, הארי הנהן, "אני יודע, אבל זה יכול בקלות להיות מישהו אחר עם כוונות אחרות."  הוא פתח את הדלת והכניס את רודריגו, השף שלו, למשרד עם עגלה.

"היי רוד."  לואי חייך כשהצטרף אליהם, רוד חייך בחזרה, "ערב טוב, אדוני."

"תפסיק לקרוא לי ככה, אמרתי לך לא."  לואי השתולל כשעמד ליד הארי, נשען לתוכו כשהארי כרך זרועו סביב מותניו.

רודריגו רק חייך כשהניח את ארוחת הערב שלהם על השולחן, הדליק גם כמה נרות והוסיף כלים ומפיות.

לואי הרים את מבטו אל הארי וכרך את שתי זרועותיו סביב האמצע שלו, מביט בו "האזי"

הארי השפיל את מבטו אל לואי וכרך את שתי זרועותיו סביב מותניו.

"מותק".

"רוד בישל את ארוחת הערב שלנו והיה כל כך נחמד להעלות אותה לכאן, לא?"  הוא שאל בחיוך, הארי ניקר את קצה אפו, "לאן אתה הולך עם זה?"

לואי חייך אליו חיוך חמוד, "אתה יודע מה אנחנו אומרים כשמישהו עושה לנו משהו נחמד."  הוא נשך את שפתו התחתונה כדי לא לצחקק מהבעתו המופרעת של הארי.

הארי הביט בו עוד כמה שניות, לפני שהביט אל רודריגו.  "תודה לך על ארוחת הערב."

לואי פלט צווחה ולחץ את זרועותיו סביב הארי, פנה גם לרודריגו, "תודה רוד."

עיניו של רודריגו היו פעורות בהפתעה, הוא מצמץ כמה פעמים לפני שהשתחווה מעט ויצא מהמשרד ללא מילים.

לואי החזיר את תשומת לבו להארי וחפן את לחייו, "אני כל כך שמח שאמרת את זה."  הוא חייך ומשך את הארי למטה כדי לנשק אותו, הארי נמס לתוך הנשיקה שלהם וכרך את זרועותיו חזק יותר סביבו, מזמזם מעט, "זה היה דבר חד פעמי."

"אני עדיין שמח."  לואי נישק אותו פעם נוספת, מזמזם כשהארי החזיק אותו בשקט כדי לנשק אותו עוד.

~