אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

מחבואים

תקציר: הארי חוזר הביתה לפתק של לואי על הדלפק, שאומר שהארי צריך למצוא אותו.

~~

הארי חנה במוסך המרתף, שהיה בקומת המרתף השנייה של האחוזה. במוסך היו שני המכוניות האחרות שלו שחנו שם, הוא נעל את מכוניתו וניגש לדלתות הפלדה, מקיש את הקוד.

הוא פתח את הדלתות ופתח דלת נוספת, שהובילה לחדר התחמושת שלו. הוא חצה את החדר ועלה במדרגות, עבר בקומת המרתף האחורית, שבה חדר הכושר היה מצד אחד, וחדר הקולנוע מצד שני.

הוא המשיך במעלה המדרגות לקומה הראשונה של האחוזה, והגיע ללובי הקדמי מול דלתות הכניסה, הלובי היה מרווח, חילק את האחוזה הענקית לשניים, אזור המגורים והמטבח ופינת האוכל.

האחוזה הייתה שקטה, מה שגרם לגבותיו של הארי להתכווץ. "בייבי?" הוא קרא כשהוריד את הבלייזר שלו והשאיר אותו תלוי על מעקה המדרגות. הוא נכנס לסלון, שם הייתה הספה העגולה הגדולה. הוא ירד בשלוש המדרגות כשנכנס לאזור, מסתכל מסביב עדיין לא מצא את לואי

הוא ניגש אל דלתות הזכוכית הגדולות המובילות לחצר האחורית, שם הייתה בריכה בצד אחד, ושאר החצר הייתה דשא ועצים.

"בייבי?" הארי הסתובב כדי ללכת למטבח, כשהוא נותן עוד מבט לסלון בדרכו החוצה.

הוא ראה את הטלפון של לואי על השיש במטבח, ופתק קטן מונח מתחתיו.

'אנחנו משחקים מחבואים, יש לך עשר דקות למצוא אותי. המפסיד צריך לתת מסאז' למנצח'

הארי חייך, הוא הניח את הפתק ובעט את נעליו, כדי לעשות פחות רעש כשהסתובב באחוזה.

הוא שם טיימר בטלפון שלו וקרא, "עשר דקות מתחילות עכשיו." הוא שם את הטלפון שלו בכיס האחורי של מכנסיו והסתכל סביבו, מסתובב באי אל המזווה. מבט אחד פנימה הספיק לו כדי להבין שלואי לא שם, לפני שהמשיך

הוא חזר לאזור המגורים, הזיז את שתי השמיכות שנחו על הספה, הסתכל מתחת לספה, הוא אפילו הסתכל בתוך הארון מתחת למסך הטלוויזיה הענק.

הוא עשה את דרכו לחדר הקולנוע ובדק שם, מעביר שמיכות וכריות. הוא אפילו הסתכל בחדר הכושר, וחשב שלואי יהיה שם לשם שינוי, למרות שלא היה.

הוא דהר למעלה, ועלה לקומה השנייה של האחוזה. הוא הביט סביב אזור הטרקלין, שהיה סלון קטן יותר שחילק את הקומה השנייה, צד אחד היה חדר השינה הראשי ובצד השני היו שני חדרי שינה לאורחים. הוא הזיז שמיכה מספת הענן וציחקק כשראה כריות מתחתיה. "חצוף קטן." הוא מלמל לעצמו לפני שהמשיך לחדר השינה שלהם.

המיטה הייתה מסודרת, אז הוא בדק את הארון מתחת לטלוויזיה, את חדר הארונות שלהם, הוא העביר את הבגדים מצד לצד על הקולבים, נוהם לעצמו כשלא מצא אותו. הוא בדק את חדר האמבטיה שלהם, ואת חדר הכביסה הקטן, מרחיק בגדים וסדינים.

הוא יצא מהחדר ובדק את הטלפון שלו, ראה שנשארה לו קצת יותר מדקה. הוא הלך לבדוק לרגע את שני חדרי השינה של האורחים בצד השני של הקומה השנייה, נאנח לעצמו כשלא מצא את לואי.

הוא תפס את הטלפון שלו, כשראה שנותרו לו רק שבע שניות. הוא פלט אנחה חצי מעורבבת בצחקוק, הוא היה תחרותי מאוד, להפסיד אף פעם לא הייתה אופציה. למרות שהוא היה מוכן להפסיד עבור לואי.

ואז הוא ראה את זה.

בהונות קטנטנות מסתתרות כל כך טוב מאחורי הכריות של ספת הענן של הטרקלין. החיוך שלו התרחב, אם כי אזעקת הטלפון שלו פעלה רק שתי שניות לפני שהוא תפס את הכריות והעיף אותן מגופו של לואי, מה שגרם לו לצרוח תוך צחקוק.

"ניצחתי !" לואי קרא מבעד לצחוק כשהארי התחיל לדגדג אותו, "א-אני ניצחתי" הוא התפתל בחלל הקטן שהוא הצליח להשתלב בו, "W-Weee are the ch-champiooons" הוא ניסה לשיר דרך צחוק.

הארי עצר את הדגדוג והניד בראשו, "ראיתי את הרגליים שלך לפני שהשעון צילצל"

"לא נחשב, עדיין לא היית מספיק מהיר." לואי התנשף וציחקק עדיין, נותן להארי למשוך אותו מהחלל הקטן שבו הסתתר. הארי רכן ונישק אותו, זרועותיו נכרכות מתחת לגבו, "אתה מאתגר טוב."

"לך להתקלח כדי שתוכל לתת לי את עיסוי הניצחון שלי." לואי חייך אליו בחמידות, נמס לתוך עוד בריכה של צחקוקים כשהארי החזיק אותו חזק יותר וכרסם את צווארו, איפה שידע שזה מדגדג לו.

"חצוף קטן." הארי נסוג מצווארו ונישק אותו במהירות, "יש לך מזל שאתה חמוד."

~~

שבוע טובב