אל תתעסקו עם הבן אדם הלא נכון // מתורגם

פאוור קאפל

תקציר: הארי ולואי לוקחים את כל הכלבים לטיול ברחבי העיר, רק כי הם יכולים.

~~~

הארי אסף את ויקטור ועוד חמישה שומרים, שבעת הגברים דאגו לציוד הסיור שלהם בזמן שהארי דיבר, לכל אחד היו שני רובים, טבעת אגרוף, סכין אחת קשורה לחגורה ועוד אחת קשורה לרגל, שני מגזינים נוספים וטייזר.

"אין לנו מסלול, זה הולך להיות הליכה סתמית". הארי אמר, "לא צריכות להיות בעיות, העיר שקטה והמידע המודיעיני שלנו לא מראה שום דבר חשוד. אני לוקח את כולכם איתי לאמצעי בטיחות ואבטחה, אתם לא צריכים לחשוד באף אחד, אבל עדיין להתבונן".

הוא השאיר את השומרים שלו אצל ויקטור כדי לתת להם פקודות נוספות כשעשה את דרכו החוצה מחדר התחמושת בחלק האחורי של בניין המשרדים, עושה את דרכו לביתן הכלבים, שם לואי היה.

לואי שיחרר את הכלבים אחד אחד, ואמר להם לשבת כשהוא מסדר אותם בשורה. ברגע שכל שבעת הכלבים שלו יצאו הוא תפס את התיק שלו וחייך אליהם, נותן לכל אחד חטיף ונשיקה על הראש.

"מוכן לעזוב, בייבי?"

לואי הסתובב, חיוך רחב נפרש על שפתיו כשראה את הארי מתקרב. הוא הנהן, "כן, כל הגורים מוכנים."

הארי הגיע אליו וכרך את זרועותיו סביבו, מביט בכלבים שצפו בהם. היה לו חיוך קטן ומשועשע על שפתיו על האופן שבו הם צפו בכל תנועה שלו סביב לואי.

לואי ציחקק קצת, "הם לא יעשו כלום." הוא משך את הארי למטה כדי לנשק אותו זמן קצר, עומד על קצות אצבעותיו כדי להגיע אליו. הארי רכן לפגוש אותו באמצע הדרך והידק את אחיזתו סביבו, "בסדר, השומרים מחכים." הוא הרפה לאט ולקח את ידו במקום.

"שומרים? למה הם באים איתנו?" לואי צבט את גבותיו, הארי משך את ידו בעדינות, "לאמצעי בטיחות. הם לא יהיו סביבנו, אלא מסביב לאזור."

"ברור שהם יעשו זאת." לואי מלמל, הארי משך אותו ונישק אותו שוב, "אני יודע שאתה לא אוהב את זה, אבל זה לטובה, בייבי. אני רוצה שנהיה בטוחים שם בחוץ, גם אם הסיכויים הם קטנים וגם אם הם לא קיימים".

לואי השתולל קצת, "אני מבין את זה, האזי, סמוך עליי - זה פשוט כל כך קיצוני וכאילו... זה מרגיש מוגזם. אנחנו פשוט יוצאים לטייל עם הגורים."

"אני לא לוקח שום סיכונים איתך ועם הגורים." הארי הניד בראשו והושיט יד אחת למעלה כדי לדחוף את שערו של לואי מעט לאחור, "תן לי לעשות את זה, לשפיות שלי. אתה אפילו לא תראה את השומרים. הגורים ואני נסיח את דעתך." הוא נישק אותו שוב.

לואי נאנח בשובבות, "בסדר, אני מניח." הוא הניח לחיוך להתפשט על שפתיו, "עם זאת - אתה חייב לי".

"אני אתן לך הכל." הארי נישק אותו פעם נוספת לפני שלקח את ידו, "בוא נלך עכשיו."

לואי פנה אל הכלבים, שעדיין ישבו בשורה, בוהים בזוג. "גורים, בוא נלך." הוא טפח על צד מותנו והתחיל ללכת, מושך את הארי. הכלבים הצטרפו אליהם, הולכים לצדם, לפניהם ומאחוריהם
"מה יש בתיק?" הארי הנהן לעבר התיק הקטן שהוצמד על כתפו של לואי.