4.9.2024
יום רביעי
ריקי
קול של תינוק בוכה מילא את החדר, שמתי את הכרית על הראש וניסיתי להצליח לחזור לישון עוד כמה דקות לפני שהשעון המעורר שלי יצלצל. זה לא עבד כי תינוק בוכה הונח עלי.
"ריקי, קח אותו שניה" אחותי צעקה לי ויצאה מהחדר. נאנחתי ותפסתי את סמי, התינוק של אחותי הגדולה והקפצתי אותו שירגע.
"אמא שלך מטומטמת. נכון חמוד?" אמרתי לו תוך כדי שאני מקפיץ אותו עלי. הסתכלתי על תיאו אח שלי הקטן שישן במיטה בפינה השניה של החדר, לא הבנתי איך הוא מצליח לישון עם הרעש של סמי, קינאתי בו על היכולת שינה המרשימה שלו.
קמתי מהמיטה אחרי שסמי כבר הפסיק לבכות והלכתי למטבח. אמא שלי כבר עמדה שם עם 5 סירים על כיריים עם 4 להבות.
"ריקי! בוקר טוב אהבה של אמא" היא אמרה וסימנה לי לשבת בשולחן אוכל הקטן במטבח. "שב אהבה שלי שב, אני אמזוג לך אוכל" היא הסתובבה לסירים ומזגה לי מרק מאחד מהם. "למה קמת כל כך מוקדם?" היא שאלה בפליאה, לא הבנתי מאיפה מגיעה הפליאה שלה, היא הרי שמעה את פאולה אחותי צועקת לי מהחדר, והיא גם יודעת שזה קורה כמעט כל בוקר. היא הניחה מולי מרק עם קציצות בשר ותפוח אדמה. השעה עוד לא הייתה 7:00 בבוקר והאישה הזאת כבר האכילה אותי בבשר. בבית של אווה זאפטה היו קציצות בשר לארוחת בוקר, אבל חלילה לא קורנפלקס או פנקייק או מיץ תפוזים או קפה או כל דבר שאנשים נורמלים צורכים בבוקר.
"רגע אמא עוד לא צחצחתי שיניים אפילו" אמרתי בקול ישנוני.
"למה לא ציחצחת שיניים אהבה של אמא?" אמא שלי שאלה ושוב לא הבנתי מאיפה מגיעה השאלה שלה. אני מחזיק חסר ישע בין הידיים שלי, איך אני אצחצח שיניים?
"תודה ריקי" פאולה נכנסה למטבח ותפסה את סמי. "אין כמוך" היא זרקה תוך כדי שהיא יצאה ברוח סערה מהבית עם סמי.
"אה? למה לא ציחצחת? תענה לאמא שלך" היא אמרה.
"כי החזקתי את סמי אמא"
"מה? אתה לא מחזיק את סמי לך תצחצח שיניים משוגע אחד" היא מילמלה וחזרה לסירים שלה.
...
לא הספקתי לצאת מהשירותים אחרי שציחצחתי שיניים ונתקלתי בגברת בורדיס השכנה שישבה בפינת אוכל ליד אמא שלי במטבח.
"אווה אני אומרת לך, אין על המרקים שלך, זה משהו מיוחד". גברת בורדיס הסתובבה אלי. "אוי ריקי תראה אותך, איך גדלת". היא ראתה אותי שלשום. "טוב שאתה ער, אני צריכה עזרה עם הברז, הוא עושה לי את הבעיה אז שתיקנת אתה זוכר?" גברת בורדיס הייתה בערך בגיל של אמא שלי, היא ובעלה היו זוג ליטאים מבוגר שגרו צמוד אלינו ולא היו להם ילדים. "בטח, אני מסיים להתארגן ואני בא"
YOU ARE READING
הפנים שלה
Romanceמת'יו סאליבן רוצה לעבור את השנה האחרונה בתיכון החדש בלי שישימו לב אליו, הוא רוצה להסתתר בצל. הספיקה לו השנה החולפת בה הוא ספג איומים, בריונות וחווה טראומה שטילטלה את עולמו. עכשיו זה הזמן שלו שיעזבו אותו בשקט. זה הזמן שלו לנסות להירפא ולהתקדם קדימה...
