**אזהרת טריגר: תיאורים גרפיים אלימים**
רובי:
הרגשתי שאני עומדת להתעלף. אני לא חושבת שהסרטון של קלסי ייצא לי בחיים מהראש. הוא ניסה לאנוס אותה. בן. הוא ניסה לאנוס אותה. הוא תפס אותה, הרים לה את השמלה, הצמיד אותה לגדר. בסרטון רואים בבירור שהיא מסוממת. הוא שם לה משהו. הוא פגע בה. אלוהים יודע כמה פעמים זה כבר קרה. אלוהים. איפה הייתי? איך לא ראיתי את זה? הוא ניצל אותה. אלוהים. הבן אדם האחרון שמגיע לו שיקרה לו משהו רע בעולם. אלי. הדבר הטוב, הטהור הזה והמתנה לעולם הזאת. לא מספיק שהיא איבדה את אמא שלה וצריכה לחיות עם האבא המזעזע שלה? היא גם חיה עם אח חורג שפשוט ניצל אותה. אלוהים. לא יכולתי להכיל את המחשבה שהוא ניצל אותה ככה. הרגשתי שאני בוכה בהיסטריה. הסתכלתי על מאט שנהג במהירות ברחבי העיר כדי להגיע לבית שלה כמה שיותר מהר. אלי לא ענתה לטלפון אז פשוט נסענו אליה, לא הספקנו להגיד כלום להורים שלנו, ידענו שהיא לבד איתו בבית. עכשיו זה היה ברור שהוא זה שסימס למאט בשם אלי שהיא לא מרגישה טוב, בדיוק כמו שהוא עשה איתי ביום שהוא רצח את קלסי. מעניין אם זה היה לפני או אחרי שהוא רצח אותה? המחשבה הזאת עשתה לי צמרמורת. כל הזמן הזה ואלי חיה תחת אותה קורת גג עם אנס ורוצח. הוא בטח תפס את קלסי מצלמת אותו ורצח אותה. זרק אותה מהגשר כדי שלא יגיעו אליו. אלוהים. הוא פסיכופת.
"מאט" החזקתי לעצמי את הפנים ובכיתי. "אני לא מאמינה שלא ראיתי את זה". אני אשנא את עצמי כל החיים על זה שפיספסתי את זה. לפי המבט של מאט הוא מרגיש כמוני.
"אנחנו עוד שניה אצלה" הוא אמר כדי להרגיע אותי אבל הוא לא הצליח. הוא היה נסער לא פחות ממני. ראיתי שהוא רועד. הוא החנה את האוטו מול הבית וקפץ החוצה. יצאתי מהר אחריו והתחלנו לרוץ לכיוון הבית שלהם. אלוהים, איזה בית. מאט פתח בבת אחת את הדלת. נכנסתי מהר בעקבותיו. אלי שכבה על הספה, היא הייתה נראית ישנה, אבל היה ברור לי שהיא מסוממת.
"אלי!" צעקתי ורצתי אליה. היא בקושי פתחה את העיניים. "אלי! תדברי איתי!" אמרתי וניערתי אותה. היא הייתה לבושה אז נראה שהגענו בזמן. בן צץ מהמטבח עם מבט המום, הוא לא הספיק להגיד כלום כי מאט התנפל עליו. הוא זינק עליו והפיל אותו לרצפה.
"מה עשית?!" הוא צעק בקול שבור. בן ניסה להשתחרר ממאט ולא הצליח. מאט התחיל להכניס לו אגרופים בלי לעצור. "אתה רצחת את קלסי! זה היית אתה!!" הוא צעק עליו. בן לא הצליח לענות וניסה להשתחרר מהאחיזה. "איך העזת לגעת בה?!" הוא צעק ולא הבנתי אם הוא מתכוון לאלי או לקלסי. "איך העזת עם הידיים המטונפות שלך לגעת בדבר הכי טהור בעולם?!" עכשיו כבר היה ברור שהוא מדבר על אלי. הוא המשיך להכניס לבן אגרופים. לקחתי את הטלפון כדי להתקשר למשטרה אבל בבת אחת בן הפך את מאט ותפס אותו מהחולצה. הוא הטיח אותו במכה על הרצפה והפעם הוא זה שהיה מעל מאט והכניס לו אגרופים לפנים.
"חתיכת בן זונה" בן צרח בקול צרוד כמו מטורף על מאט.
"תרד ממנו!!!" צעקתי ובלי לחשוב תפסתי את בן מהגב ומשכתי אותו אחורה. לא הצלחתי להזיז אותו אפילו בסנטימטר.
"עופי ממני חתיכת זונה" הוא צעק לי ובבת אחת העיף אותי אחורה. נפלתי על הרצפה. הוא המשיך לתת אגרופים למאט שכבר לא היה נראה בהכרה.
"לא!!!" צעקתי וניסיתי להמשיך למשוך אותו. "אתה הורג אותו!! תפסיק!!" צעקתי. לא ידעתי מה לעשות. לא הייתי חזקה, לא היה לי סיכוי מולו. רצתי למטבח והבאתי את הסכין הכי גדולה שמצאתי. רצתי חזרה לבן שעוד המשיך להכות את מאט. "לא!!!" צעקתי ודקרתי אותו בכתף עם הסכין והרגשתי איך אני חודרת עם הסכין עמוק לתוך השריר בכתף שלו, שלפתי את הסכין החוצה.
"יא בת זונה!!!" הוא הסתובב אלי בבת אחת. הצצתי על מאט ששכב על הרצפה בסלון מלא בדם. הוא היה נראה מת. בבקשה שהוא לא מת. הרגשתי איך כל הפנים שלי מלאות בדמעות ואיך הדם שלי מבעבע. מאט שכב בלי הכרה על הרצפה, אלי שכבה על הספה מסוממת ואני החזקתי את הסכין הזאת ביד כשבן מסתכל עלי במבט רצחני. כל הפנים שלו היו סגולות ונפוחות מהמכות של מאט. הוא התקרב אלי בזהירות ואיימתי אליו עם הסכין אבל זה לא הזיז לו. איפה פאקינג ריקי?! הצצתי על הדלת והתפללתי שהוא יגיע. בן התקרב אלי ולקחתי עוד צעד אחורה.
"תביאי לי את הסכין" הוא אמר וניענעתי את הראש. "יא חתיכת כלבה בת שרמוטה בת אלף זונות, תביאי לי את הסכין" הוא אמר שוב בחריקת שיניים. הכל הרגיש פתאום כמו הילוך איטי. בן עם המבט הרצחני שלו, שעכשיו היה כל כך ברור שגם זה מבט שקלסי ראתה, בא לזנק עלי. לקחתי נשימה, עצמתי עיניים ודקרתי אותו. הרגשתי דם חם ניתז לי על הפנים ושמעתי בבת אחת את בן נופל על הרצפה. פתחתי את העיניים שלי והוא שכב על הגב והוציא קולות של כאב וחנק. דקרתי אותו ישירות בגרון. האוזניים שלי ציפצפו, הכל נהיה שחור והרגשתי שאני עומדת להתעלף. הרחתי ריח של דם. מיצמצתי כמה פעמים ופתחתי את העיניים. ראיתי את בן מפרפר, נחנק מהדם של עצמו בגרון, לא הצלחתי לזוז. הוא המשיך להוציא קולות של חנק, עד שהוא הפסיק.
YOU ARE READING
הפנים שלה
Roman d'amourמת'יו סאליבן רוצה לעבור את השנה האחרונה בתיכון החדש בלי שישימו לב אליו, הוא רוצה להסתתר בצל. הספיקה לו השנה החולפת בה הוא ספג איומים, בריונות וחווה טראומה שטילטלה את עולמו. עכשיו זה הזמן שלו שיעזבו אותו בשקט. זה הזמן שלו לנסות להירפא ולהתקדם קדימה...
