הפנים שלה

פרק 57/ ריקי

 ריקי:

נחירות קטנות נשמעו ליד האוזן שלי. רובי ישנה מקופלת לידי במיטה. היא הייתה קפואה, אבל זה היה בדיוק מה שהייתי צריך כי נשרפתי מחום. מסתבר שרובי ולא להשתמש בקונדום היה השילוב בחיים שלא ידעתי שאני צריך. לא ידעתי שאני יכול להרגיש ככה. לא הצלחתי לחשוב, לא הצלחתי לעצור את עצמי, לא הצלחתי לנשום. שנינו איבדנו שליטה ופשוט התמסרנו אחד לשניה. הסקס עם רובי היה כל כך שונה מכל דבר אחר שהתנסיתי בו. בחיים לא רציתי את זה ככה. הרגשתי שאני רוצה לזיין אותה, אבל גם רוצה לזיין את הנשמה שלה. לא היינו צריכים לדבר. היינו כל כך מסונכרנים. ואולי זה קשור לשנים של היכרות? או שנים של רגשות? לא ידעתי להגיד.

הסתכלתי עליה נוחרת לידי והזזתי לה את השיער אחורה. ניצלתי את זה שהיא ישנה וערומה והרמתי את השמיכה כדי להציץ עליה שוב. פאק. היא הייתה כל מה שדמיינתי ומעבר לזה. הרגשתי פתאום הקלה מטורפת בגוף ולא ידעתי להגיד אם זה כי השלמנו או אולי בגלל שפשוט היא אמרה מה שכל כך הרבה שנים חיכיתי לשמוע ממנה. אני לא חושב שעד עכשיו הבנתי כמה מהחוסר יכולת שלי לסלוח לה בכלל לא היה קשור למה שהיא עשתה. התרחקתי ממנה כמו מאש בגלל שלא יכולתי לראות אותה עם נייט. לא שלא כעסתי עליה. ברור שכעסתי עליה ואולי אני עדיין כועס. אבל כשהיא אמרה שהיא נפרדה מנייט? הרגשתי שאבן ירדה לי מהלב. הרגשתי שאני פתוח לשמוע מה יש לה להגיד. כי ידעתי שאני יוכל שוב להסתכל עליה ולא להתפוצץ מייאוש וקנאה.

מאט קפץ אלי לפני כמה ימים והוא אמר לי משהו שלא הפסיק להדהד לי בראש. הוא אמר ש'לא קל לסלוח, אבל יותר קל לסלוח'. ככל שחשבתי על המשפט הזה יותר הבנתי את זה. כשאתה סולח החרא נשאר מאחוריך וכשאתה לא סולח.. החרא ממשיך לצוף. נראה לי לפחות. ההסבר שלי קצת הורס את המשפט היפה שלו.

הנחתי את הראש שלי על הראש של רובי שהמשיכה לנחור והסנפתי אותה, את ריח האוויר שלי. נזכרתי כמה מדהימה ומהפנטת היא הייתה בנשף. עם השמלה השחורה והכתפיים החשופות שלה. עם הפוני המגוחך שהבליט לה עוד את העיניים הכחולות העצומות שלה והליפסטיק האדום שאחרי שנישקתי אותה היה מרוח לי על כל הפרצוף. נזכרתי איך כל כך כעסתי על עצמי שנכנעתי ונישקתי אותה. כעסתי כל השבוע כי לא הפסקתי לחשוב כמה מדהים זה היה. זה היה כמו טעימה למשהו שבחיים לא יהיה לי. לא הצלחתי לאכול, לא הצלחתי לישון. הייתי כל כך מוסח. אומנם העול של רפאל ירד ממני בזכות מאט שאני חייב לו את החיים בערך.. אבל בלי רובי.. לא באמת יכולתי להנות מהחופש, כי לא הייתי בחופש, הייתי בכלא של כעס וקנאה ופגיעות.

ליטפתי לה את הפנים וכשהפוני שלה זז קצת הצידה ראיתי שוב את השריטה שהייתה לה על הפנים. העברתי את האצבע שלי בזהירות על השריטה שלה. זה החתול החולה נפש שלה עשה לה את זה? נתתי לה נשיקה בראש ומתחתי את היד לטלפון שלי שהיה זרוק על השידה. התכוונתי למצוא עבודה חדשה עכשיו כשאני לא עובד אצל רפאל, אז קיוויתי לראות אם מישהו חזר אלי. למרות שפחות סביר שיחזרו אלי עכשיו ביום ראשון ועוד בחופשת כריסמס. הסתכלתי על הצג וראיתי הודעה מויני. מה הוא רוצה? נאנחתי ופתחתי את השיחה איתו.