21.10.2024
יום שני
ריקי
הייתי חייב לעצור בבית ולהתקלח אחרי המשחק עם נייט. נתתי למים לשטוף אותי, הסתכלתי על הצלעות החבולות שלי והעברתי עליהן את האצבע. החבלות משתפרות אבל עדיין כואב לי לישון על הצד או לשחק כדורסל עם נייט ולקבל ממנו את המרפק לבטן כשהוא מנסה להגן על הכדור שלו. איך נתתי לו לנצח? ועכשיו מה? דויל תצא איתו? תתאהב בו? המחשבה הזאת צפה לי לראש ונתתי למים לנסות לשטוף גם אותה ממני.
יצאתי מהמקלחת עם המגבת על המותן חזרה לחדר שלי ונעצרתי מול המראה. הסתכלתי על הפנים שלי, הגבה שלי כבר נראית ממש טוב הודות למאט והתפרים שהוא עשה לי והפנים נראות כבר הרבה פחות נפוחות.
"אתה הולך?" תיאו הקפיץ אותי.
"איחו דה פוטה" אמרתי חצי לעצמי חצי לתיאו. הוא לפעמים כמו נינג'ה קטן שצץ בלי שאתה שם לב אליו.
"מתי תחזור?" הוא שאל והסתובבתי אליו.
"לא יודע" עניתי בחוסר סבלנות.
"למה אתה עצבני?" הוא שאל בסקרנות.
"אני לא עצבני" אמרתי עצבני.
"מה קרה לך בבטן?" הוא הסתכל דרך המראה על החבלות שלי והסתובבתי לארון.
"שום דבר" זרקתי עליו את המגבת והתחלתי להתלבש.
"ריקי אני לא מטומטם, אני יודע שמישהו הרביץ לך" הוא אמר וזרק על הרצפה את המגבת.
"אף מילה לאמא" אמרתי בטון מאיים.
"מי עשה את זה?" הוא שאל עם עיניים צרות.
"זה לא משנה" אמרתי לו תוך כדי ששמתי חולצה.
"זה כן ריקי, אם מישהו פגע בך, יש לו עסק איתי" הסתכלתי עליו בחיוך. הוא עמד בעמידה מאיימת עם ידיים שלובות. כשהוא עמד מולי ככה לא היה זכר לשברירות שבו. הוא עמד זקוף עם חזה נפוח, מתעלם לגמרי מכמה שהגוף שלו שברירי ועדין אחרי חודש של טיפולי כימו. דמעות של גאווה הציפו לי את העיניים, אבל מיצמצתי מהר להעלים אותן כדי שתיאו לא יקלוט, לא יכולתי להראות לו שום סימן של חולשה, בטח לו כשהוא צריך אותי חזק לצידו.
"אה כן נינג'ה? מה תעשה?" שאלתי בהתגרות תוך כדי ששמתי דאודורנט ובושם.
"איף כמה אתה שם?" הוא שאל והשפרצתי עליו מהבושם שלי. "ריקי!" הוא צעק עלי וצחקתי ממנו.
"אל תישן לי במיטה" אמרתי תוך כדי שיצאתי מהדלת.
..
לקחתי את האופניים שלי ונסעתי לכיוון המועדון של ויני ורפאל. רפאל לא אמר לי למה הוא צריך שאני אבוא, אבל זאת כנראה עוד אחת מהמשימות שלו. מאז שהפכתי לכלבה רשמית של רפאל סנטוצ'י עשיתי כמה דברים מאוד מפוקפקים שאני לא גאה בהם. הוא הפך אותי לאחד מגובי הכספים שלו בתחום הפרוטקשיין בעיר. רפאל הטיל אימה על העסקים בורנון היל וגבה כספים לפרוטקשיין. אני הייתי אחראי על הגביה, הייתי מגיע לבתי עסק ולוקח מהם כסף או מפעיל עליהם לחץ. אלו היו המשימות הקלות בתחום, הבעיה הייתה כשעסק לא היה מוכן לשלם לרפאל. במקרה כזה, מי שזה לא יהיה שסירב לרפאל ולא הסכים לשלם, היה צריך לשלם בצורה כזאת או אחרת. לכן, רפאל היה שולח אותי לאיים פיזית על אנשים או במקרים גרועים יותר, לשרוף מכוניות. זה היה נורא, לראות אנשים שלא עשו כלום ורק לא רצו להיכנע לבריונות של רפאל צריכים לשלם או להיפגע. הכי נורא היה שאני הייתי חלק מזה. אבל משהו בי העדיף את זה על פני רשת הזנות שרפאל מפעיל דרך המועדון. ידעתי שאם לא הייתי בצוות פרוטקשיין כנראה הייתי סרסור, אז ניחמתי את עצמי שאני לא צריך לפחות לעשות את זה.
YOU ARE READING
הפנים שלה
Storie d'amoreמת'יו סאליבן רוצה לעבור את השנה האחרונה בתיכון החדש בלי שישימו לב אליו, הוא רוצה להסתתר בצל. הספיקה לו השנה החולפת בה הוא ספג איומים, בריונות וחווה טראומה שטילטלה את עולמו. עכשיו זה הזמן שלו שיעזבו אותו בשקט. זה הזמן שלו לנסות להירפא ולהתקדם קדימה...
