28.11.2024
יום חמישי
רובי
"למה את ישנה לי במיטה מטופשת אחת" התעוררתי בבת אחת. מטופשת. יש רק אדם אחד בעולם שמכנה אותי ככה.
"מייסון?" פתחתי עיניים וראיתי את העיניים הכחולות של אח שלי שזהות לשלי. הוא חייך חיוך ענק ולפני שהוא הספיק להגיד עוד משהו תפסתי אותו מהצוואר לחיבוק. "מייס!!" צעקתי בהתרגשות.
"את חונקת אותי" הוא אמר וניסה להשתחרר ממני אבל לא נתתי לו. כבר כמה חודשים שלא ראיתי אותו, אולי מאז הקיץ שהוא בא לבקר. הוא היה האדם הכי קרוב אלי בעולם עד לפני שהוא עזב והתרחק. אבל למרות שבקושי דיברנו או נפגשנו, הוא עדיין היה קרוב אלי, בכל זאת חלקנו את אותן זכרונות, את אותו כאב, את אותה נטישה.
"מה אתה עושה פה?" שיחררתי אותו מהחיבוק.
"באתי לחג" אה נכון, שכחתי לרגע שהיום חג ההודיה. "מה את עושה בחדר שלי?" הוא שאל וזרק את הדברים שלו על המיטה כשהוא מתעלם מזה שאני עוד עליה.
"אלי ישנה אצלי בחדר" הסברתי. כבר שתי לילות שהיא פה. הבנתי ממנה שהיא נקלעה לעוד מריבה עם אבא שלה והעדיפה להתרחק ממנו. לא חשבתי פעמיים והצעתי לה לבוא, גם לאמא שלי לא היה אכפת. היא שמעה ממני כמה פעמים על ההתנהגות של אבא של אלי והיא שמחה שהיא יכולה לעזור לה. אמרתי לה שהיא צריכה לקחת בחשבון שזה יכול להכניס אותה לבלאגן עם אבא של אלי, אבל היא אמרה רק שהוא "מוזמן לנסות להתעסק איתה". אהבתי אותה על זה, אמא שלי לא דופקת חשבון ולא מפחדת מגברים לבנים פריבילגים עם שפם.
"אוחח אלי מורגן, התחת והאגדה" מייסון אמר והכנסתי לו כרית לפרצוף.
"אל תדבר עליה ככה" אמרתי עם אצבע מזהירה והוא משך כתפיים. קמתי לאמבטיה והוא ליווה אותי.
"מה שלום אמא?" הוא שאל בדיוק שהתחלתי לצחצח שיניים. בשנים הראשונות אחרי הפרידה מאבא שלי, אמא שלי נכנסה לדיכאון, היא בקושי אכלה ורזתה המון. אנחנו תמיד עם היד על הדופק לגביה.
"בשדר" אמרתי תוך כדי שקירצפתי את השיניים שלי.
"היא נראית טוב" הינהנתי בהסכמה. "מה שלום כולם? ריקי? ניק? מייק? מונה?"
"מי זאת מונה?" שאלתי כשאני עדיין מצחצחת שיניים.
"אחות של ניק" הוא הסביר
"כולם בסדר"
"מה שלום דני? אנג'י?" ירקתי את מה שנשאר לי בפה ושטפתי את הפה.
"מייס, בוא אני אגלה לך סוד, כולם בסדר. בדיוק כמו שהשארת אותם".
"תיאו לא חולה?"
"כן חוץ מזה". יצאתי מהאמבטיה וריקי עמד במטבח ליד אמא שלי עם מגש ענק של תפוחי אדמה.
"בוקר אור דויל, פיג'מה חמודה" הוא אמר והצצתי לראות מה אני לובשת. פיג'מת הארי פוטר בית סלית'רין, באמת חמודה.
YOU ARE READING
הפנים שלה
Romansמת'יו סאליבן רוצה לעבור את השנה האחרונה בתיכון החדש בלי שישימו לב אליו, הוא רוצה להסתתר בצל. הספיקה לו השנה החולפת בה הוא ספג איומים, בריונות וחווה טראומה שטילטלה את עולמו. עכשיו זה הזמן שלו שיעזבו אותו בשקט. זה הזמן שלו לנסות להירפא ולהתקדם קדימה...
