הפנים שלה

פרק 22/ סיידי

21.10.2024

יום שני

סיידי

אחרי שהורדנו את אלי, המשכנו לבית של ריקי ורובי. הם ירדו מהרכב וריקי נופף לי לשלום, נופפתי לו חזרה ונסעתי משם, או לפחות זה מה שרציתי שהוא יחשוב. עשיתי סיבוב וחזרתי לרחוב שלו כשאני מכבה את האוטו ומתצפתת על הבית שלו. האמנתי שהוא ייצא משם בקרוב וילך לעבודה המסתורית שלו. ידעתי שזה נואש, ידעתי שזה לא תקין וידעתי שאני לא נורמאלית, אבל הייתי חייבת להשיג קוק. בשבועות האחרונים הצלחתי להתארגן דרך חבר של חבר שריקי מכר לו קוק ביומולדת שלי. הוא בהתחלה לא הסכים למכור לי, אבל כשהצעתי לרדת לו הוא השתכנע. אני לא גאה בזה ואני יודעת שזה לא בסדר, אבל אני נואשת. הקוק שהשגתי ממנו פלוס האקסטזי שריקי מכר לי סידרו אותי למשך כמה זמן, אבל עכשיו נשארתי בלי כלום. ריקי אמר שהוא לא מוכר יותר, אבל נודע לי מכמה חברים מקלרמונט שהוא מכר להם גם אחרי המסיבה. היום כשהוא הופיע אצלי בבית, לקחתי אותו הצידה וניסיתי לשכנע אותו למכור לי, אבל הוא המשיך לשקר ואמר שאין לו ושאני יעזוב את זה. הגוף שלי היה שבור, פחדתי מהכל, פחדתי ללכת לישון ופחדתי לקום. רציתי את הקוק בשביל להרגיש קצת ביטחון ואומץ שאבד לי, רציתי להרגיש חזקה שוב ולא ילדה שבורה שמתגעגעת לחברה שלה.

לא הפסקתי לחשוב על קלסי ומה קרה לה, לא הפסקתי לחשוב כמה זה לא הוגן בשבילה שאנחנו לא באמת יודעים איך היא מתה. המחשבה שהיא נרצחה ושכנראה יש מישהו שמתהלך חופשי היום מבלי שיהיה צדק לקלסי לא נתנה לי נחת. היום שאלי אמרה את זה בעצמה הרגשתי בכל הגוף שלי שהבחורה הזאת יודעת משהו. היא הסתכלה עלי בעיניים גדולות מבוהלת, אבל הרגשתי שיש דברים שהיא מסתירה. הפליטת פה שלה לא הרגישה לי מקרית כמו שהיא הרגישה לשאר, ואני ארד לשורש העניין.

ריקי יצא מהבית, הוא שיחרר את האופניים השבורות שלו מהשביל גישה והתחיל לרכוב. התנעתי את האוטו ונסעתי בזהירות מאחוריו. הוא לבש ג'קט שחור ארוך ושם את הכובע סביב הראש שלו, זה ממש הקשה עלי לזהות אותו בחושך. אחרי נסיעה של כמה דקות הוא עצר ברובע האיטלקי וקשר את האופניים שלו. לא היה לי ממש איפה להחנות אז נשארתי באוטו כדי לראות לאיפה הוא הולך. הוא הינהן לכיוון סלקטור בכניסה למועדון והוא נתן לו להיכנס. מעל הראש של הסלקטור היה שלט ניאון 'גריבלדי' שהיה חצי דלוק וחצי מהבהב. הינה זה, פה הוא עובד, לפה הוא לא רצה שאני אתקרב. מצאתי חניה לא רחוק משם והלכתי לכיוון המועדון. אם ריקי לא ימכור לי קוק, אז מישהו במועדון הזה ימכור לי, גם אם זה אומר ללכת לרפאל הבוס שריקי אמר לי להתרחק ממנו. התחלתי ללכת בביטחון במטרה להיכנס למועדון אבל הסלקטור עצר אותי עם היד שלו.

"בת כמה את?" הוא שאל ונאנחתי.

"מה זה משנה?" שאלתי בחוסר סבלנות.

"כניסה מעל גיל 21" הוא הצביע על שלט שהיה תלוי על הקיר לידו.

"אני יכולה לרדת לך, רוצה?" שאלתי. הוא היה נראה המום ומיצמץ כמה פעמים עד שהוא הינהן כמו מפגר. "אז אם אני מספיק גדולה כדי לרדת לך אני כנראה גם מספיק גדולה כדי להיכנס" אמרתי והוא הוציא אנחה.