פרק 5/ אלי

64 5 2
                                    

25.9.2024

יום רביעי

אלי:

מתחילת השנה ועד היום, ריקי, רובי ואני מצאנו את עצמנו מסתובבים עם מאט. לא ברור לי איך זה קרה, אולי זה חוסר המאמץ שלו לנסות להשתלב שגרם לו להשתלב. אני ממש שמחתי על החבר החדש בחבורה שלנו. להיות חברה קרובה של ריקי ורובי היה דבר נהדר, אבל הרבה פעמים הייתי גלגל שלישי. ריקי ורובי היו בלתי נפרדים, עוד כשהכרתי אותם בכיתה ז' הם היו החברים הכי טובים. לפעמים שהם דיברו לא הצלחתי להבין על מה הם מדברים, הייתה להם איזה שפה משלהם. לכן, כשמאט לאט ובלי לשים לב הפך להיות הצלע הרביעית, ממש שמחתי. יש איזון הרבה יותר נכון בדינאמיקה של ארבעה אנשים מאשר שלושה. העולם מורכב ומושתת על רעיון של זוגות, השולחנות בכיתה תמיד לזוג אז בשלישיה מישהו תמיד נשאר בחוץ, ואפילו כשהולכים ללונה פארק המושבים ברכבת הרים מחולקים לזוגות. העולם בנוי לזוגות או חבורות במספר זוגי ולא אי זוגי. ללונה פארק לא הולכים שלושה, אחרת מישהו ישאר עצוב וזה לא סבבה להיות עצוב בלונה פארק.

היה קצת קשה לקרוא את מאט, הוא היה די מופנם, אבל כשהוא התחיל להרגיש בנוח לידנו גילינו צד נוסף בו שאפילו רובי חיבבה. הוא היה שנון ומצחיק. הוא וריקי עשו סרטון טיק טוק קורע לצלילי השיר של ביונסה, שרק לחשוב עליו גרם לנו כל פעם לצחוק בקול. הוא חיקה את גברת רוקפלד ואת הציחקוק הביישני שלה ולא הצלחנו לנשום. גם רובי התחילה לחבב אותו עם הזמן, היא אומרת שזה בגלל שהוא מגלגל סיגריות טוב, אבל אני מכירה אותה, ביום שהוא חיקה את קריסטינה ביילי ראיתי את השיפט בעיניים של רובי, היא צחקה כל כך חזק שיצא לה מיץ ענבים מהאף. ידעתי שהיא לא חיבבה אותו בעיקר בגלל שריקי הסתובב איתו כל הזמן והיא קינאה לו, אבל אני פשוט יודעת שכשמאט חיקה את קריסטינה ביילי הוא הצליח לקנות אותה.

...

"איפה מאט?" רובי שאלה והסתכלה מסביב כשהיא התיישבה בשולחן הקבוע שלנו בארוחת צהריים כשאני וריקי מתיישבים אחריה. ריקי הוציא את קופסת האוכל שלו ורובי הסתכלה בסקרנות ושכחה שהיא כבר שאלה איפה מאט. "אוי לא זה עם כוסברה, תאכל את זה אתה". היא אמרה לריקי שהוציא עוד קופסת אוכל.

"ביקשתי מאמא שתארוז גם לך בלי כוסברה" הוא אמר והביא לה את הקופסא.

"אני אוהבת אותך ריקרדו זאפטה" רובי אמרה בהתרגשות כמו שרק אוכל יכול לגרום לה.

מאט הגיע דקה אחר כך לשולחן עם מגש אוכל מהקפיטריה והתיישב בשולחן. ריקי, רובי ואני הסתכלנו עליו המומים.

"מה?" מאט לא הבין מה הבעיה, רובי החזיקה את הראש וניענעה אותו וריקי הרים ידיים כאילו מכוונים עליו אקדח. "מה הבעיה?" מאט שאל לא מבין.

"לא אוכלים את האוכל מהקפיטריה" רובי ענתה מזועזעת.

"למה לא?" מאט אמר תוך כדי שהוא מתחיל לאכול ממה שנראה כמו קדרה חומה.

הפנים שלהWhere stories live. Discover now