פרק 23

2.4K 208 25
                                    

שבורה.

האם אי פעם הרגשתם שבורים ורציתם לעשות דברים נוראים?

מבולבלת.

האם אני צריכה להגיד לו, 'אני גם אוהבת אותך לוק.'?

הרבה שאלות ניצבות בפניי, אלף הרגשות מתחוללות בתוכי.

קלואי אומרת שזה יעבור, ואני אתגבר, אבל זה קשה.

היא מבינה עניין קלואי, בגלל שהיא חוותה את זה, אבל לי זה קשה.

זאת אהבה ראשונה.

אהבה ממבט ראשון.

-

ייצאתי מהבית בתשע וחצי, שמלה שחורה קצרה, נעלי עקב שחורות.

קלואי איפרה אותי בקטנה, השיער שלי היה פזור.
הוא היה חלק.

הצבע החום שבו היה בולט, והעיניים החומות שלי בהקו.

השמלה כאילו עוצבה בשבילי, ובזה, אחרי שקלואי לבשה שמלה כחולה, ונעלי עקב שחורות גם, עם קצת הרבה איפור, נכנסנו למכונית שלה ונסענו לעבר הפאב שליז ואלה כבר היו שם.

כשהגענו לפאב, הרעש היה כל כך חזק עד שנכנסנו אליו.

אנשים רוקדים ומזיעים.

אנשים נצמדים לקירות, נותנים לאלכוהול לסחוף אותם, לעשות דברים לא רצוניים, עם אנשים שהם בקושי מכירים.

הם באו להנות.

אני באתי לשכוח.

לשכוח את לוק.

לוק.

בעל העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני עם הזיפים.

לוק.

ניגשתי אל הבר, וביקשתי כוס, "את לא יותר מידי צעירה בשביל זה?" הברמנית שאלה אותי, "אני בת 17." בעיני היה מבט של כעס, "אוקיי אוקיי, גברת עצבנית."

שתיתי כוס, ועוד אחת ועוד אחת.

שתיתי שש כוסות.

המוח הרגיש לי מעורפל.

התקדמתי אל עבר הרחבה והתחלתי לרקוד.

משוחררת.

היו כמה שהתחילו איתי, אבל אני לא זרמתי, לא באתי לכאן כדי להזדיין, רק כדי לשכוח.

אבל את מי לשכוח?

יד משכה אותי לבחוץ, האוויר הקר פגע בי.

הסתכלתי על פניו, העיניים הכחולות שלו בהקו.

"מה את עושה פה? ועוד שיכורה?!" לוק ציק עליי, "מה זה עניינך? אני לא חברה שלך." אמרתי בעודי מצחקקת באה להיכנס שוב לפאב.

"זה מאוד ענייני." הוא הסתכל עליי במבט חודר.

"תקשיב לוק, אני לא יודעת מה יש לך, אבל אתה לא מעניין אותי. אתה פגעת בי. במקום לשאול אותי מה קרה, אתה באת ופגעת בי בדרכים הישנות שלך. אלוהים לוק! אתה פצעת אותי שוב ברגל! זה נראה לך בסדר?! כי לי זה לא.
אני לא יכולה לסמוך עלייך לוק, לא אחרי שפגעת בי, האמנת לשמועות שהאנה המציאה וחזרת למשחקים המלוכלכים שלכם.
אני באמת אהבתי אותך לוק, אבל זה יותר מידי. פספסת אותי. אני רוצה להמשיך הלאה ולשכוח אותך." נאמתי לו חתיכת נאום, הוא הסתכל עליי, העיניים שלו נראו כאילו הוא עוד שנייה בוכה.

"אוקיי." הוא לחש, עקפתי אותו ונכנסתי בחזרה לפאב.
מצאתי את קלואי וביחד רקדנו עד שטוב, עד שהגיע הזמן לחזור.

קלואי הייתי מפוכחת ואני לא, במילא הייתי אמורה לישון אצלה.

לבשתי את הפיג'מה שהבאתי מהבית שלי, כשהיינו כבר אצלה, שתיתי מים וסידרתי הכל, הורדתי את האיפור.

נשכבתי לישון בידיעה, שאני לא יודעת אם אני אזכור את מה שקרה היום בפאב.

מה שקרה עם לוק.

בובה על חוט- לוק המינגס.Место, где живут истории. Откройте их для себя