יום בדיקות שיגרתי, בודקים את הלב, מחר בלילה עושים לי ניתוח.
היום יום שני.
היום החמש עשר ליוני.
אני מעמידה פנים שאני בסדר עוד יום.
אני זוכרת שרצנו ביום בהיר, זה היה שנה לפני שעברתי בית ספר.
אף אחד לא מדבר על זה, אז לא סיפרתי את זה לאף אחד, וזה קורע אותי מבפנים.
שיחקנו בתופסת, זה תמיד היה נגמר שאני מפסידה.
ויום אחד זה נגמר.
אז אני מעמידה פנים שאני בסדר.
בכל יום שאני יותר קרובה לניתוח, אני מתחילה להזות אותך, עומדת שם.
מחייכת אליי, מסמנת לי בידיים שלך שהכל בסדר ושאני לא צריכה להעמיד פנים שהכל בסדר.
אבל כשאני עוצמת עיניים לרגע ואז פותחת אותם שוב, את נעלמת לך.
ולפעמים אני חושבת שהשתגעתי אבל אני לא מספרת על זה לאף אחד.
שלא יחשבו שאני מוזרה שהוזה אותך, או הוזה מישהי שכבר לא בין החיים.
אולי אני קצת שכחתי אותך, אני מודה, אבל את תמיד תהיי בלב שלי.
אני תמיד אזכור אותך, כמו שאת תמיד תזכרי אותי.
אולי זה יותר מידי להגיד שאני מצטערת, למרות שאמרתי את זה יותר מידי פעמים לגופה הקרה שלך, הבטחתי לך שאת תחיי, ועכשיו את מתה.
״ניקול הכל בסדר?״ אמא נכנסה, מביטה בי עם ארשת פנים דאגנית.
״הכל בסדר.״ זה לא נכון.
״בטוח?״
״כן.״ לא.
״אוקיי אז אני ואבא הולכים לאכול אנחנו נבוא בעוד שעתיים בסדר?״ היא הביטה בי.
״בסדר.״ הקול שלי ייצא חלש.
אמא הנהנה ואז ייצאה מהדלת.
כמה דקות אחרי, דמעה ירדה לי במורד הלחי, הייתי רוצה אותך פה איתי.
הייתי רוצה להיות איתך, להגיד לך שהכל בסדר.
אבל זה לא מתאפשר לי, אני לא יכולה לעשות את זה.
כעבור עוד כמה דקות, אחרי שהרבה דמעות ירדו והתייבשו, נכנס רופא.
הוא בדק אותי והלך.
ואז קאלום ולוק נכנסו, מחוייכים.
החזרתי להם בחיוך אמיתי, לא מזוייף.
למה?
כי הם כרגע האנשים היחידים שרציתי לראות, שבאמת עושים אותי מאושרת.
-
אתן כרגע לא יודעות במי מדובר בפרק אבל בהמשך הפרקים זה יתגלה.
מטרות: 72 הצבעות.
52 תגובות.
YOU ARE READING
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fanfictionניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
