בובה על חוט- לוק המינגס.

פרק 47

עברתי את כל הבגרויות קיץץץץץ ביצ׳ססס
תהנו מהפרק ❤️

BTW

רציתי לעלות את הפרק ביום חמישי או שישי, אבל מרוב התרגשות, החלטתי לעלות היום. :)

-Bar-

-

נכנסתי באימה לאוטובוס, דילן בדיוק שתה תה.
"מה קורה אחות? את נראית כאילו ראית רוח רפאים." הוא אמר ואז בזהירות שתה מהתה שוב.
"ראיתי את לוק." אמרתי ואז הוא השפריץ את כל התה על ברברה.
"מה?! ומצטער אהובה, אבל מה?!" ברברה הסתכלה עליי גם כן, "הוא אמר לך משהו?" ליאנה שאלה, "הוא לא זיהה אותי." לחשתי.

הלכתי ישר למיטה שלי והתקפלתי בה לצורת עובר.
עד כמה שזה הפחיד אותי לפגוש בלוק, לא תיארתי לעצמי שהוא לא יזהה אותי.
אבל בטח, אף אחד לא זיהה אותי, חוץ מהמשפחה והמעריצים.
איכשהו ניתקתי קשר עם כולם, חוץ מקאלום, הוא עדיין החבר הכי טוב שלי.

רטט עבר לי בפלאפון והצצתי לראות מי זה.

קאל פאל🙈: היי ניקול

בלונדי👸🏼: היי

קאל פאל🙈: אנחנו בניו יורק

בלונדי👸🏼: גם אנחנו

קאל פאל🙈: באמת?

בלונדי👸🏼: כן, פגשתי את לוק, אבל הוא לא זיהה אותי

קאל פאל🙈: הוא באמת דיבר על זה שהוא עזר לבלונדינית עם הנעל שלה ואז היא ברחה באימה. הוא חשב שהוא נמצא בסרט סינדרלה

בלונדי👸🏼: דיי זה לא מצחיק, דילן אמר שנראיתי כאילו ראיתי רוח רפאים

קאל פאל🙈: אוקיי אוקיי, נפגשים מחר?

בלונדי👸🏼: כן אני אשלח לך בבוקר את הכתובת, אנחנו נוסעים למלון

קאל פאל🙈: אוקיי, ביי 😊

בלונדי👸🏼: ביי 😘

•••

קמתי בבוקר, עיוורת מתחושת אור הבוקר, חצי ישנה חצי ערה, סימסתי לקאל מהפלאפון החדש שלי, אייפון שש, את הכתובת של המלון.

לבשתי חולצה בטן לבנה עם שרוולים ארוכים, מכנסונים כחולים לבנים עם נקודות לבנות, וגרביים לבנות.

אני ודילן ישנו באותו החדר מכיוון שאנחנו אחים.
הוא בן 20 ואני בת 18.

אנחנו נמצאים בחודש אפריל.
חודש הפריחות של האביב.

הדלקתי אמטיוי בזמן שראיתי שדילן שותה תה על הבוקר.
הוא מאוד אוהב את תה.

היה שיר קופצני והתחלתי לרקוד עם השיר, דילן הביט וצחק.
ואז ליאנה וברברה נכנסו לחדר, קולטות אותי רוקדות ובאות לרקוד איתי בזמן שברברה מושכת את דילן לרקוד אותנו.

הדלת נפתחה שוב, הם המשיכו לרקוד בזמן שאני נעצרתי, הבטתי בשמחה על האיש שבדלת.

רצתי, קפצתי על האיש, רגליי היו סביבו בזמן שחיבקתי אותו והוא אותי.

השיער שלו ארך, יש לו קעקועים.
ועכשיו אני מבינה שלא רק אני השתניתי.

גם קאלום השתנה.