היום העשרים ותשע ליולי, הרופא בקושי בא אליי, לדווח לי על המצב שלי, אחת האחיות, דניאל, הודיעה לי שאני נשארת, ושיחררו אותי בשני באוגוסט, כי נראה שהכל בסדר איתי, אין לי שום דבר.
דניאל נכנסה אליי בפעם השנייה היום, היא הביאה בובה על חוט, היא שיעשעה אותי איתה.
לבסוף היא שמטה את הבובה ואמרה קצת בקול קודר, ״ בובות על חוט נועדו כדי לשחק איתן, עד שהן נופלות.״ אני, קצת לא הבנתי את כוונתה, אבל כעבור כמה שניות שאמרה זאת, היא הסתכלה עליי במבט בוהה, ״אמרתי משהו מוזר כרגע?״ היא שאלה אותי והנהנתי לאט, ״אני מצטערת, אני לא יודעת מה נכנס בי.״ גם אני לא.
דניאל קמה והלכה, הבובה על חוט נשארה עליי.
אהבתי את מה שהיא לבשה, הבובה על חוט, היא לבשה חצאית כחולה, וחולצה לבנה.
השיער שלה היה בצבע חום, כמעט כמו שלי.
השיער שלי מתחיל לחזור לצבע החום שלו ונשאר בו קצת מהבלונד שהיה לו.
״אמ סליחה שכחתי את הבובה.״ דניאל לפתע הופיעה, לקחה את הבובה והלכה. בחיי שהיא מוזרה.
אחות אחרת נכנסה, בשם קייטי, היא טיפלה בי שנה שעברה, כשלוק העביר ברגל שלי זכוכית.
״היי ניקול, על מה את חושבת?״ היא שאלה אותי, ״הייתה פה אחות בשם דניאל, היא הייתה כל כך מוזרה, הייתה לה בובה על חוט וכל זה.״ אמרתי, והפרצוף של קייטי היה מבולבל, ״על מה את מדברת ניקול? אין במחלקה הזאת אחות בשם דניאל, ובטח שלא נכנסה לפה, אני חושבת שאת מדמיינת את זה.״ היא אמרה ואז היא שמה יד על מצחי, ״אין לך חום, זה כל כך משונה.״ היא אמרה וייצאה.
כעבור רגע היא חזרה עם הרופא, הוא בדק לי את העיניים עם אור מסנוור וניסה לחשוב, אחרי זה הוא אמר לאחות קייטי שהם ילכו למצלמות אבטחה, בגלל שמשהו מוזר קורה כאן.
לבינתיים אבא, אמא ודילן הספיקו להגיע, וכעבור דקות אחדות הרופא הגיע שוב עם האחות קייטי.
הוא אמר להם על מה שקרה לי מקודם והם הנהנו, ואז הוא החל לומר; ״בדקנו במצלמות האבטחה, לא הייתה אף אחת בחדר של ניקול, אף אחד, על מה שראינו זה שהיא דיברה עם עצמה, את אולי דמיינת את זה ניקול, אבל לא הייתה איתך אף אחת.״
אחר כך הוא לקח את אבא ואמא כדי לדבר, דילן ישב לידי והחזיק לי את היד.
משהו מוזר קורה בבית חולים הזה.
האחות קייטי נכנסה שוב, ובידה תמונה.
היא הראתה לי אותה.
זאת הייתה בחורה בשנות העשרים לחייה, שיער אדמוני, עיניים ירוקות, עור חיוור, בידה היא החזיקה בובה על חוט.
״קוראים לה דניאל ג'ונסון, רצחו אותה בבית החולים, זאת היא ניקול?״ האחות קייטי שאלה אותי, ״כן, זאת היא.״ השבתי לה.
אני מנסה להבין, באמת שאני מנסה.
למה אני לעזאזל הוזה אנשים מתים.
YOU ARE READING
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fanfictionניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
