אני מניחה ש.....מרתון(?)
עכשיו אני אתחיל לכתוב את פרק 38 עוד שעתיים בערך או אפילו פחות הוא יעלה.
תהנו!
-
לבשתי שמלה לבנה עם כתפיות דקות, היא קצת מעל הברך, צנועה.
פיזרתי את השיער שלי, עשיתי מחליק בשיער, הרמתי קבוצת שיער ללמעלה ונישקתי עם סיכה שחורה.
שמתי אודם אדום, מסקרה, איילנר וקצת עיפרון שחור, לא על כל העין כמובן.
נעלתי נעלי עקב לבנות, שמתי שרשרת שיש עליה את הסימן שלום ולב ((פיס אנד לאב- הערת הכותבת)) ויירדתי ללמטה ברגע ששמעתי צפצוף של רכב.
דילן חיבק אותי ולחש לי בהצלחה, ואמרתי לו תודה.
רציתי להביא כסף, אבל לוק לא הרשה לי, אז הבאתי רק פלאפון.
נכנסתי לרכב של לוק שהחל לנסוע ברגע שחגרתי את עצמי.
-
הייתי שקטה במהלך הנסיעה, לוק לא החשיב לזה משמעות ושמחתי על כך.
כשהיינו במסעדה, הזמנתי סלט, לא מעריצה גדולה של בשר.
לוק אכל פסטה.
הוא התחיל לדבר איתו על הבנים, אחר כך התחלתי לדבר איתו ובסוף הדייט, הוא החזיר אותי הביתה.
זה היה דייט נחמד.
כאילו אני אוהבת את לוק, דאגתי שהכל יהיה מושלם, אבל אני הייתי עצובה ולוק לא שם לב לזה.
בדרך כלל חבר שם לב אם חברה שלו עצובה.
ולוק שם לב לזה.
עליתי לחדר שלי אחרי שדילן פתח לי את הדלת, הוא בא לשאול איך היה ואז הוא ראה את הפרצוף העצוב שלי והבין שלא הפסקתי לחשוב על זה במהלך הדייט.
הורדתי את האיפור, שטפתי את הפנים שלי, צחצחתי שיניים, לבשתי את הפיג'מה שלי, עשיתי קוקו גבוה, לבשתי גרביים ונכנסתי בחזרה לחדר.
נשכבתי במיטה, יודעת שהסוד הזה הולך להשתלט עליי עד סוף החודש.
-
עבר שבוע.
שבוע של הרהורים.
שבוע של דאגות.
שבוע.
היום יום שבת, היום ה22 במרץ, היום אני ולוק חודש ביחד.
ואני שוכבת כמו מטומטמת על המיטה.
אני יודעת שלא נעשה היום כלום.
אני יודעת שבעוד שבע ימים לוק מתכנן משהו.
ואני יודעת שזה לא ייצא לפועל.
כי לוק יהיה מאוכזב ושבור.
כי אני אגלה לו מה הסוד שלי בעוד שישה ימים, למרות שזה יהיה עצוב.
YOU ARE READING
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fanfictionניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
