"אני אוהב אותך ניקול."
"אני אוהבת אותך לוק."
אלו היו המילים ששמעתי והוצאתי מפי ברגע שהגשם של פברואר שטף אותי ואת לוק.
נהניתי מכל רגע מחובקת איתו.
"מי היה מאמין?"
"לא אני." מלמלתי, התרחקתי ממנו, הוא הביט בי בבלבול, ואז צחק כשהתעטשתי, "לוק אני נכנסת, אני בסוף אתקרר." הודעתי לו בעודי נכנסת, "אני בא אהובה." הוא הלך מאחורי ושם את ידיו במותניי, צמרמורת קלה חלפה בגופי.
"אל תקרא לי ככה." אמרתי, שומרת על האף שלי מהתקררות רצינית, "למה?" שאל בבלבול, "כי זה נשמע מוזר המינגס." גיחכתי.
"אבל אני אוהב אותך, זה נורא לקרוא לך ככה אהובה?"
"לא מותק." צחקקתי לעצמי כשנכנסו בחזרה לבית הספר, "את נשמעת כמו אחת הבלונדיניות ש-" הוא אמר והפסיק את עצמו "שהזדיינו איתך, אני מודעת לזה." הסתובבתי והסתכלתי עליו.
"אני היחידה שאתה אוהב?"
"האחת והיחידה. את הלב שלי." הוא אמר ונישק אותי נשיקה קטנה, כמה מהתלמידים הביטו, אבל לא היה לי אכפת.
התקדמתי אל עבר ההורים שלי, שדיברו עם ההורים של קאלום, מייקל, אשטון ושל לוק.
ברגע שאמא שלי ראתה אותי, היא חיבקה אותי, לוק היה נבוך בצד, אבל אמא שלו, ליז, חיבקה אותו ישר והביאה לו מעיל.
"הייתן טובות אני כל כך גאה בך, אבל למה את והוא בגשם?" היא אמרה בקול המודאג הרגיל שלה, "אמא קןראים לו לוק, והוא החבר שלי." הסתכלתי על לוק כשהסתובבתי אליי ברגע ששמע את זה, הבטתי בו בבלבול וכשבאתי את השאלה הידועה מראש הוא אישר "כן, אנחנו חברים."
"אני כל כך שמחה, נכון ליז? הם מתאימים אחד לשני!" אימי ציחקקה, ואני התחלתי להתחמם בלחיים, לוק לחש לי באוזן "יפה לך אדום." הסתכלתי עליו במבט מאשים, ונתתי לו מכה קטנה ביד, הוא בתמורה צחק.
"אמ ניקול?" הסתובבתי, וראיתי שתי בנות מהקבוצה השנייה שניצחו, ליאנה קלארק וברברה פלטשר.
ליאנה- שיער חום, עיניים חומות, ועור חום אבל לא ממש כהה.
רזה, אבל לא עד כדי כך.
ברברה- שיער חום מתולתל, עיניים בצבע ירוק שיש בהם גם כחול ואפור.
העור שלה לבן, אבל היא עברה לכאן מאנגליה לפני שש שנים העור שלה תפס כאן צבע יפה.
היא רזה, אבל מלאה במקומות הנכונים לה.
"היי." חייכתי לעברן, באותה השנייה אשטון בא והסתכל על ליאנה שהסתכלה עליו בחזרה.
ואז הבנתי, ליאנה היא זאת שהוא מחבב.
"אמ תקשיבי, את ממש כישרונית והבנות שהיינו איתם גם והכל, והן לא רוצות כי הן רוצות להתרכז בלימודים את יודעת, שנה לפני השנה האחרונה, ולא משנה, בא לך להקים איתנו להקה? עדיין לא חשבנו על שם אבל-" קטעתי את ברברה בהינף יד וחייכתי, "בשמחה, בכל זאת חיים רק פעם אחת לא?" הן חייכו אליי בחזרה, ברברה וליאנה נמצאות איתי בכיתת האם, אז אני פחות או יותר מכירה אותם.
"אוקיי אז נדבר כבר מחר?" ליאנה שאלה וחייכתי "כמובן." נפרדתי מהן לשלום וחזרתי למשפחה שלי.
"מה הן רצו ממך?" קאלום שאל במבט חושש, "זה לא משהו שאני אמור לשאול?" לוק שאל ואז אבא שלי התערב "זאת הבת שלי, אז אני מניח שאני אמור לשאול, אבל כבר שאלת קאלום, אז תעני גברתי הצעירה." הוא ניסה להשוות את קולו לחוקרני, אבל לא הצליח לו ונכשל.
צחקתי קצת מביטה בכולם, במיוחד בלוק, שנתן לי נשיקה על הראש.
"מסתבר שאני בלהקה עכשיו."
YOU ARE READING
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fanfictionניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
