פרק 42

1.5K 139 21
                                    

כן, היה לי משעמם.
תהנו בכל מקרה ❤️

-Bar-

-

27 במרץ 2014.

עוד שלושה ימים!
עוד יומיים...
עוד יומיים שאני אהרוס את לוק.

אני מנסה להיות חזקה, אבל זה יותר חזק ממני.
לוק הולך להתאכזב, אני הולכת להשתנות, לוק לא יהיה לוק, או שכן, אבל תלוי.

הופענו היום שוב בקניון, מיה, הילדה עם השיער הורוד הייתה שם.
היא חייכה, אבל ראו בפניה עצבות, קרה לה משהו.

היא סיפרה לי מה קרה כשסיימנו.
לקחתי עט סגול, ולקחתי את ידה הימנית, שם כתבתי בין החתכים, ׳תישארי חזקה.׳ היא בכתה וחיבקתי אותה.

אחר כך קניתי איתה גלידה, ברברה וליאנה הצטרפו גם, הן הצחיקו אותה לגמרי.
היא שמחה.
היא הבטיחה שהיא לא תיפגע בעצמה.
היא אמרה, שהיא מצטערת, שאלתי אותה למה, היא ענתה שהיא מצטערת שאני נאלצת לעזוב את החבר שלי.

הנהנתי אליה בעצבות, היא רק אמרה "תישארי חזקה." המילים נשארו באוויר, ואני רק חיכיתי למנה הבאה של היום.

אחרי זה, חזרתי לבית שלי, שוב, לבד, טוב לא לבד- עם דילן.
מחר יום שישי.
ביום שבת, אני אגיד ללוק.
ביום ראשון, אני אעזוב בעצבות.

מנסה להשתדל להיות שמחה, אבל העצבות שבי הופכת לעצבנות.
אני מוציאה את זה על האיפור.

כשאני מסיימת, אני נראית כאילו שחור השתלט לי על הפרצוף, לכן אני מוחקת אותו עם המסיר איפור ואז שוטפת טוב את הפנים עם סבון, מייבשת אותו עם מגבת, מצטערת על כל רגע שצבעתי את העיניים בשחור.

אסור לי לנסות להיות משהו שאני לא.
אני מנסה להיות חזקה.

אבל האם אני אהיה מספיק חזקה להגיד ללוק את אשר על ליבי? שמציק לי כבר כמה זמן? שאנחנו הולכים להיפרד? את כל זה אני לא יודעת.

ואני רק מחכה לשבת שתבוא.

בובה על חוט- לוק המינגס.Where stories live. Discover now