תהנו אני מניחה :>
-
בבוקר שלמחרת, קמתי בזרועות של לוק, הוא ישן אצלי, וזה היה לגמרי בסדר מבחינת ההורים שלי.
מבחינת דילן? לא כל כך למען האמת, הוא רק אמר ללוק מתי שההורים שלי היו רחוקים מאיתנו, לא לעשות שום דבר בלילה, אם הוא רוצה שהוא יצלה אותו, זה הרתיע את לוק ואותי הצחיק.
קמתי ממנו אחרי ניסיונות כושלים, הוא לבש קפוצו'ן שאמא שלו, ליז, הביאה לו מהבית, ומכנסיים פשוטים שלו.
הוא היה דומה למלאך.
אני משערת שהוא כזה.
הלכתי לחדר המקלחת בזמן שהוא נחר.
צחצחתי את השיניים שלי במהירות, וירדתי ללמטה.
תהיתי איך אני ולוק נכנסו למיטה שלי ביחד, כי זאת מיטת יחיד, ולוק ענקי.
הכנתי לי שוקו חם, כבר הזכרתי שאני צעירה לנצח כמו פיטר פן והילדים האבודים?
דילן נכנס למטבח, מפהק, לפחות לו יש מיטה זוגית, לא שזה מפריע לי בכל אופן, אין לו חברה כרגע.
הוא הכין לעצמו תה על הבוקר, ולא הפסקתי לצחוק עליו בתוך ראשי.
"זקן."
"צעירה."
"תשתוק די."
"אוקיי ניק, דרך אגב, חבר שלך דופק נחירה מהחלל."
"זה לא שאתה לא נוחר."
"אני נוחר?" הוא הביט וצחקתי בשקט, "כן, אבל הוא מצונן כמוני." הודתי בכנות, "בגלל שהיינו בגשם, כלומר התנשקנו ואז התחיל הגשם." הרגשתי מובכת, "כן ראיתי את זה לצערי, עכשיו אני מבין למה הקול שלך כל כך צפצפני." הוא צחק ואני הנדתי את ראשי לשלילה, נשענת על השיש שבמטבח, שותה מהספל שוקו שלי.
"הו היפהפייה הנוחרת קמה." הוא צחק כשייצא מהמטבח ושמעתי את קולו הצרוד של לוק על הבוקר "כאילו שאתה לא נוחר." דילן צחק עוד יותר ורק צעק "היי כולנו בני אדם מצוננים זה חלק מהחיים אתה יודע." ואז שמעתי אותו עולה במדרגות.
"היי ניקול." הוא הסתכל עליי עד שהסתכלתי עליו, "היי." חייכתי, "אני באמת נוחר?" עוד שנייה נחנקתי מהשוקו מרוב צחוק.
הנחתי את ספל השוקו שלי, והנחתי את ידיי על לוק.
"כן, בעיקר שאתה מצונן."
"אבל לא שמעת אותי אף פעם כשאני לא מצונן."
"אני מעדיפה כרגע שלא." צחקקתי וחיבקתי אותו, "את משהו מיוחד ניקול." הוא אמר לראשי, "אני יודעת, צחצחת שיניים?" ליז גם הביאה לו מברשת שיניים, אבל לפי הריח אני מבינה שהוא לא צחצח.
"לא, אבל אני אלך ובזמן שאני אלך ואחזור אני עדיין אראה אותו עם ספל השוקו החם שלך." הוא חייך חיוך עקום, "רוצה להתערב?" חייכתי חיוך מרושע, "כן! ובלי רמאות! תוך דקה אני חוזר!" הוא בדק אותי פעם אחת, זייפתי אנחה והוא עלה ללמעלה, בינתיים אני התענגתי על טעם השוקו, וכשהוא חזר, אחרי צחצוח מהיר, ומשחת שיניים על הלחי שלו, שלא שם לב עד שהערתי לו, הוא מצא אותי עדיין שותה שוקו, והוא הכין לעצמו גם, ונשען על השיש מולי.
וככה העברנו את הדקות בצפייה אחד בשנייה.
היום היה יום ראשון.
ולא היה בית ספר.
העיניים של לוק הביטו בעיני החומות.
הפה שלו התמתח לחיוך עקום וכך גם שלי.
אני כל כך אוהבת אותו.
VOUS LISEZ
בובה על חוט- לוק המינגס.
Fanfictionניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
