דרך אגב, בנות שלא שמו לב, מה שהעליתי מקודם שלא היה פרק אז אתן עדיין מוזמנות לכתוב שם שאלות לכל דמות שבפאנפיק כדי שאני אעלה שאלות ותשובות, אם אתן רוצות לשאול גם אותי שאלות אז אתן מוזמנות לשאול.
תהנו מהפרק, הפרק הבא יהיה מוזר על בטוח.
-
הימים עברו במהירות וכבר הגענו לראשון במרץ לשנת 2014.
המון דברים קרו בימים האלה.
המון דברים.
לוק ואני מבלים כל רגע ביחד ועדיין לא עשינו "את זה."
אני חושבת שזה בגלל שלוק לא רוצה לאבד אותי אחרי זה.
בכל מקרה, אני גם מפחדת, בגלל האיש ההוא השיכור יש לי גם טראומה ממגע שבא למקומות כאלה.
היום היה יום שבת, העברתי את היום בקריאת ספרים, זה ממש דרך טובה להעביר את הזמן.
לוק התחיל גם לעשות חזרות עם שאר הבנים, הוא גם חידש את הקשר שלו עם קאלום וזה ממש משמח אותי, שהם חזרו להיות חברים טובים ושהם באותה הלהקה.
"היי אחות קטנה על מה את חושבת?" דילן שאל, מסתכל עליי ממוקדת בתקרה ולא בספר.
"על החיים." עניתי לו בפשטות, "על החיים של הארי פוטר?" הוא צחק "לא על החיים שלי." צחקתי יחד איתו והסתכלתי עליו.
אחר כך הצחוק נרגע והחיוך ירד.
"אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה, מצד אחד זה משמח..."
"מצד שני זה עצוב." דילן השלים את המשפט שלי והנהנתי אליו בעצב, הוא התקדם אליי וישב מולי במיטה.
"אני מבין אותך, זה משהו חדש שאף פעם לא קרה לך, את תעברי את זה." הוא דיבר אליי בכנות.
"עדיין אני מפחדת, חוששת וקצת לחוצה." החנקתי צחקוק.
"אל תפחדי, אני איתך. אני תמיד יהיה איתך."
-
ביום ראשון, הלכתי עם קלואי לקניות, מלא זמן לא יצאנו, אומנם אני והבנות מדברות אחת עם השנייה והן התחברו לברברה ולליאנה, אבל לא היה לנו זמן אחת לשנייה בכלל.
אני וקלואי עברנו בכל חנות אפילו נכנסו לפוראבר 21.
ייצאנו עם בגדים, נעליים, תכשיטים, כובע אחד, איפור ועוד כמה דברים שקנינו- למען האמת היינו מותשות.
מותשות זאת המילה הכי נכונה שהרגשנו.
היינו עייפות.
פיזית ונפשית.
קלואי הלכה לבסוף עם החבר שלה אוסטין, הוא בא לקחת אותה.
לוק לא יכל לבוא לקחת אותי והבנתי אותו- עניינים של להקה זה ממש חשוב
בכל מקרה אחי האהוב דילן בא לקחת אותי, הוא עזר בדרך עם השקיות.
וסבל קצת כשהגענו הביתה.
לפחות הוא אמר "ניקול את יודעת שאני אוהב אותך אבל למה קנית את כל הקניון?!" אחר כך הוא צחק צחוק מתגלגל אחריי שהוא עשה הבעה רצינית וצחקתי איתו.
האח הכי טוב בעולם.
הוא העלה לי את השקיות ואז ירד, צפיתי איתו בסרט של דיסני בערך שעה ומשהו, זה היה היפה והחיה.
אחר כך עליתי כבר ללמעלה כדי לסדר את הבגדים והכל בארון.
עליתי צעד צעד במדרגות מודעת רציני לעצלנות שבי.
ושכבר הגעתי לחדר, הוא היה מואר וחשבתי למה דילן לא כיבה את האור כי זה מבזבז את החשמל עד שהבחנתי במישהו במרכז של החדר.
ראיתי את לוק עם זר פרחים אדומים וחיוך שאי אפשר לא לחייך בחזרה.
أنت تقرأ
בובה על חוט- לוק המינגס.
أدب الهواةניקול בלנסון, תלמידת כיתה י׳א, בת 16 כאשר היא פוגשת בלוק המינגס, הילד הרע של הבית ספר. לפני שנה ניקול הגיעה לבית ספר בתור ילדה חדשה והתחברה מיד עם קאלום הוד, ניקול לא ידעה שתהפוך לבובה של חוט של לוק, ניקול בחיים לא ניחשה, שכל החיים שלה היא הייתה בוב...
